Avodah Zarah — Daf 10b

ולימא ליה מימר [בהדיא] אמר שמעי (בי) חשובי רומי ומצערו ליה ולימא ליה בלחש משום דכתיב (קהלת י, כ) כי עוף השמים יוליך את הקול

הוה ליה ההוא ברתא דשמה גירא קעבדה איסורא שדר ליה גרגירא שדר ליה כוסברתא שדר ליה כרתי שלח ליה חסא

כל יומא הוה שדר ליה דהבא פריכא במטראתא וחיטי אפומייהו אמר להו אמטיו חיטי לרבי אמר [ליה רבי] לא צריכנא אית לי טובא אמר ליהוו למאן דבתרך דיהבי לבתראי דאתו בתרך ודאתי מינייהו ניפוק עלייהו

ה"ל ההיא נקרתא דהוה עיילא מביתיה לבית רבי כל יומא הוה מייתי תרי עבדי חד קטליה אבבא דבי רבי וחד קטליה אבבא דביתיה א"ל בעידנא דאתינא לא נשכח גבר קמך

יומא חד אשכחיה לר' חנינא בר חמא דהוה יתיב אמר לא אמינא לך בעידנא דאתינא לא נשכח גבר קמך א"ל לית דין בר איניש א"ל אימא ליה לההוא עבדא דגני אבבא דקאים וליתי

אזל ר' חנינא בר חמא אשכחיה דהוה קטיל אמר היכי אעביד אי איזיל ואימא ליה דקטיל אין משיבין על הקלקלה אשבקיה ואיזיל קא מזלזלינן במלכותא בעא רחמי עליה ואחייה ושדריה אמר ידענא זוטי דאית בכו מחיה מתים מיהו בעידנא דאתינא לא נשכח איניש קמך

כל יומא הוה משמש לרבי מאכיל ליה משקי ליה כי הוה בעי רבי למיסק לפוריא הוה גחין קמי פוריא א"ל סק עילואי לפורייך אמר לאו אורח ארעא לזלזולי במלכותא כולי האי אמר מי ישימני מצע תחתיך לעולם הבא

א"ל אתינא לעלמא דאתי א"ל אין א"ל והכתיב (עובדיה א, יח) לא יהיה שריד לבית עשו בעושה מעשה עשו

תניא נמי הכי לא יהיה שריד לבית עשו יכול לכל ת"ל לבית עשו בעושה מעשה עשו

א"ל והכתיב (יחזקאל לב, כט) שמה אדום מלכיה וכל נשיאיה א"ל מלכיה ולא כל מלכיה כל נשיאיה ולא כל שריה

תניא נמי הכי מלכיה ולא כל מלכיה כל נשיאיה ולא כל שריה מלכיה ולא כל מלכיה פרט לאנטונינוס בן אסוירוס כל נשיאיה ולא כל שריה פרט לקטיעה בר שלום

קטיעה בר שלום מאי הוי דההוא קיסרא דהוה סני ליהודאי אמר להו לחשיבי דמלכותא מי שעלה לו נימא ברגלו יקטענה ויחיה או יניחנה ויצטער אמרו לו יקטענה ויחיה

אמר להו קטיעה בר שלום חדא דלא יכלת להו לכולהו דכתיב (זכריה ב, י) כי כארבע רוחות השמים פרשתי אתכם מאי קאמר אלימא דבדרתהון בד' רוחות האי כארבע רוחות לארבע רוחות מבעי ליה אלא כשם שא"א לעולם בלא רוחות כך א"א לעולם בלא ישראל ועוד קרו לך מלכותא קטיעה

א"ל מימר שפיר קאמרת מיהו כל דזכי (מלכא) שדו ליה לקמוניא חלילא כד הוה נקטין ליה ואזלין אמרה ליה ההיא מטרוניתא ווי ליה לאילפא דאזלא בלא מכסא נפל על רישא דעורלתיה קטעה אמר יהבית מכסי חלפית ועברית כי קא שדו ליה אמר כל נכסאי לר"ע וחביריו יצא ר"ע ודרש (שמות כט, כח) והיה לאהרן ולבניו מחצה לאהרן ומחצה לבניו

יצתה בת קול ואמרה קטיעה בר שלום מזומן לחיי העוה"ב בכה רבי ואמר יש קונה עולמו בשעה אחת ויש קונה עולמו בכמה שנים

אנטונינוס שמשיה לרבי אדרכן שמשיה לרב כי שכיב אנטונינוס א"ר נתפרדה חבילה כי שכיב אדרכן אמר רב

The Emperor had a daughter named Gilla who committed a sin,  so he sent to Rabbi a rocket-herb,  and Rabbi in return sent him coriander.  The Emperor then sent some leeks  and he sent lettuce in return. Many a time  Antoninus sent Rabbi gold-dust in a leather bag filled with wheat at the top, saying [to his servants]: 'Carry the wheat to Rabbi!' Rabbi sent word to say. 'I need it not, I have quite enough of my own', and Antoninus answered: 'Leave it then to those who will come after thee that they might give it to those who will come after me, for thy descendants and those who will follow them will hand it over to them.' Antoninus  had a cave which led from his house to the house of Rabbi. Every time  [he visited Rabbi] he brought two slaves, one of whom he slew at the door of Rabbi's house and the other [who had been left behind] was killed at the door of his own house.  Said Antoninus to Rabbi: When I call let none be found with thee. One day he found R. Haninah b. Hama sitting there, so he said: 'Did I not tell thee no man should be found with thee at the time when I call?' And Rabbi replied. 'This is not an [ordinary] human being.' 'Then', said Antoninus, 'let him tell that servant who is sleeping outside the door to rise and come in.' R. Haninah b. Hama thereupon went out but found that the man had been slain. Thought he, 'How shall I act now? Shall I call and say that the man is dead? — but one should not bring a sad report; shall I leave him and walk away? — that would be slighting the king.' So he prayed for mercy for the man and he was restored to life. He then sent him in. Said Antoninus: 'I am well aware that the least one among you can bring the dead to life, still when I call let no one be found with thee.' Every time [he called] he used to attend on Rabbi and wait on him with food or drink. When Rabbi wanted to get on his bed Antoninus crouched in front of it saying. 'Get on to your bed by stepping on me.' Rabbi, however, said, 'It is not the proper thing to treat a king so slightingly.' Whereupon Antoninus said: 'Would that I served as a mattress unto thee in the world to come!' Once he asked him: 'Shall I enter the world to come?' 'Yes!' said Rabbi. 'But,' said Antoninus, 'is it not written, There will be no remnant to the house of Esau?'  'That,' he replied. 'applies only to those whose evil deeds are like to those of Esau.' We have learnt likewise: There will be no remnant to the House of Esau, might have been taken to apply to all, therefore Scripture says distinctly — To the house of Esau, so as to make it apply only to those who act as Esau did. 'But', said Antonius, is it not also written: There [in the nether world] is Edom, her kings, and all her princes.'  'There, too,' Rabbi explained, '[it says:] 'her kings', it does not say all her kings; 'all her princes', but not all her officers! This is indeed what has been taught: 'Her kings' but not all her kings; 'all her princes', but not all her officers; 'Her kings', but not all her kings — excludes Antoninus the son of Asverus; 'all her princes'. but not all her officers — excludes Keti'ah the son of Shalom. What about this Keti'ah b. Shalom? — There was once a Caesar who hated the Jews. One day he said to the prominent members of the government. 'If one has a wart  on his foot, shall he cut it away and live [in comfort] or leave it on and suffer discomfort?' To which they replied: 'He should cut it away and live in comfort'. Then Keti'ah b. Shalom addressed them thus: 'In the first place, you cannot do away with all of them, for it is written, For I have spread you abroad as the four winds of the heaven.  Now, what does this verse indicate? Were it to mean that [Israel] was to be scattered to the four corners of the world, then instead of saying, as the four winds, the verse would have said, to the four winds? It can only mean that just as the world cannot exist without winds, so the world cannot exist without Israel. And what is more, your kingdom will be called a crippled kingdom.' To this the king replied: 'You have spoken very well; however, he who contradicts the king is to be cast into a circular furnace'.  On his being held and led away, a Roman matron said of him: 'Pity the ship that sails [towards the harbour] without paying the tax'.  Then, throwing himself on his foreskin he cut it away exclaiming: 'Thou hast paid the tax thou wilt pass and enter [paradise]'. As he was being cast [into the furnace] he said: 'All my possessions [are to go to] R. Akiba and his friends'. This, R. Akiba interpreted according to the verse, And it shall be unto Aaron and his sons  [which is taken to mean that] one half is Aaron's and one half his sons'. A bath-kol  then exclaimed: 'Keti'ah b. Shalom is destined for [eternal] life in the world to come!' Rabbi [on hearing of it] wept saying: 'One may acquire eternity in a single hour, another may acquire it after many years!' Antoninus attended on Rabbi: Artaban  attended on Rab. When Antoninus died, Rabbi exclaimed: The bond is snapped! [So also] when Artaban died, Rab exclaimed: