תלמוד בבלי
נדרים
דף ל״ג ע״א
והא מן מאכל נדר אמר רבי שמעון בן לקיש באומר הנאת מאכלך עלי
אימא שלא ילעוס חיטין ויתן על מכתו אמר רבא באומר הנאה המביאה לידי מאכלך עלי
אמר רב פפא שק להביא פירות וחמור להביא עליו פירות ואפילו צנא בעלמא הנאה המביאה לידי מאכל הוא בעי רב פפא סוס לרכוב עליו וטבעת ליראות בה מהו מיפסק ומיזל בארעיה מאי
תא שמע אבל משאיל לו חלוק וטלית נזמים וטבעות היכי דמי אילימא שלא ליראות בהן צריכא למימר אלא לאו אפילו ליראות בהן וקתני משאילו
לא לעולם שלא ליראות ואיידי דקתני רישא לא ישאילנו תנא סיפא משאילו
מתני׳ וכל דבר שאין עושין בו אוכל נפש מקום שמשכירין כיוצא בהן אסור
גמ׳ מכלל דרישא אף על פי שאין משכירין מאן תנא אמר רב אדא בר אהבה רבי אליעזר היא
מתני׳ המודר הנאה מחבירו שוקל לו את שקלו ופורע את חובו ומחזיר לו את אבידתו מקום שנוטלין עליה שכר תיפול הנאה להקדש
גמ׳ אלמא אברוחי ארי בעלמא הוא ושרי
מאן תנא אמר רב הושעיא זו