תלמוד בבלי
נדרים
דף ל״ב ע״ב
השטן בחושבניה תלת מאה ושיתין וארבעה ואמר רמי בר אבא כתיב אברם, וכתיב אברהם בתחילה המליכו הקב"ה על מאתיים וארבעים ושלושה איברים ולבסוף המליכו על מאתיים וארבעים ושמונה איברים
אלו הן שתי עינים ושתי אזניים וראש הגוייה
ואמר רמי בר אבא מאי דכתיב עיר קטנה ואנשים וגו' (קהלת ט, יד) עיר קטנה זה הגוף ואנשים בה מעט אלו איברים ובא אליה מלך גדול וסבב אותה זה יצר הרע ובנה עליה מצודים וחרמים אלו עוונות
ומצא בה איש מסכן וחכם זה יצר טוב ומלט הוא את העיר בחכמתו זו תשובה ומעשים טובים ואדם לא זכר את האיש המסכן ההוא דבשעת יצר הרע לית דמדכר ליה ליצר טוב
החכמה תעוז לחכם מעשרה שליטים (קהלת ז, יט) החכמה תעוז לחכם זו תשובה ומעשים טובים מעשרה שליטים שתי עיניים ושתי אזניים ושתי ידיים ושתי רגליים וראש הגוייה ופה
אמר רבי זכריה משום רבי ישמעאל ביקש הקב"ה להוציא כהונה משֵם שנאמר והוא כהן לאל עליון (בראשית יד, יח) כיוון שהקדים ברכת אברהם לברכת המקום הוציאה מאברהם
שנאמר ויברכהו ויאמר ברוך אברם לאל עליון קונה שמים וארץ וברוך אל עליון (בראשית יד יט-כ) אמר לו אברהם וכי מקדימין ברכת עבד לברכת קונו מיד נתנה לאברהם שנאמר נאם ה' לאדני שב לימיני עד אשית אויביך הדום לרגליך (תהלים קי, א) ובתריה כתיב נשבע ה' ולא ינחם אתה כהן לעולם על דברתי מלכי צדק (תהלים קי, ד) על דיבורו של מלכי צדק
והיינו דכתיב והוא כהן לאל עליון הוא כהן ואין זרעו כהן
הדרן עלך ארבעה נדרים
מתני׳ מתני׳ אין בין המודר הנאה מחבירו למודר הימנו מאכל אלא דריסת הרגל וכלים שאין עושין בהם אוכל נפש
המודר מאכל מחבירו לא ישאילנו נפה וכברה וריחיים ותנור אבל משאיל לו חלוק וטבעת וטלית ונזמים
גמ׳ מאן תנא אמר רב אדא בר אהבה רבי אליעזר היא דתניא רבי אליעזר אומר אפילו ויתור אסור במודר הנאה
המודר מאכל מחבירו לא ישאילנו כו'
Sefaria