Nedarim — Daf 33a

והא מן מאכל נדר אמר רבי שמעון בן לקיש באומר הנאת מאכלך עלי

אימא שלא ילעוס חיטין ויתן על מכתו אמר רבא באומר הנאה המביאה לידי מאכלך עלי

אמר רב פפא שק להביא פירות וחמור להביא עליו פירות ואפילו צנא בעלמא הנאה המביאה לידי מאכל הוא בעי רב פפא סוס לרכוב עליו וטבעת ליראות בה מהו מיפסק ומיזל בארעיה מאי

תא שמע אבל משאיל לו חלוק וטלית נזמים וטבעות היכי דמי אילימא שלא ליראות בהן צריכא למימר אלא לאו אפילו ליראות בהן וקתני משאילו

לא לעולם שלא ליראות ואיידי דקתני רישא לא ישאילנו תנא סיפא משאילו

מתני׳ וכל דבר שאין עושין בו אוכל נפש מקום שמשכירין כיוצא בהן אסור

גמ׳ מכלל דרישא אף על פי שאין משכירין מאן תנא אמר רב אדא בר אהבה רבי אליעזר היא

מתני׳ המודר הנאה מחבירו שוקל לו את שקלו ופורע את חובו ומחזיר לו את אבידתו מקום שנוטלין עליה שכר תיפול הנאה להקדש

גמ׳ אלמא אברוחי ארי בעלמא הוא ושרי

מאן תנא אמר רב הושעיא זו

MISHNAH. AND WHATEVER IS NOT EMPLOYED IN THE PREPARATION OF FOOD, WHERE SUCH ARE HIRED OUT, IT IS FORBIDDEN. GEMARA. Hence the first clause applies even where such things are not hired. Which Tanna [rules thus]?  — Said R. Adda b. Ahabah: It is R. Eliezer. MISHNAH. IF ONE IS UNDER A VOW NOT TO BENEFIT FROM HIS NEIGHBOUR, THE LATTER MAY PAY HIS SHEKEL,  SETTLE HIS DEBTS, AND RETURN A LOST ARTICLE TO HIM. WHERE PAYMENT IS TAKEN FOR THIS,  THE BENEFIT MUST ACCRUE TO HEKDESH. GEMARA. Thus we see that it is merely driving away a lion [from his neighbour's property],  and permitted. Which Tanna [rules thus]? — Said R. Hoshaia: This is