תלמוד בבלי
סנהדרין
דף נ״ב ע״א
ההיא שריפה ממש הואי - בת"כ איכא ב' ברייתות שנויות סתם דפליגי מעיקרא קתני כיצד היתה מיתתן שני חוטין כו' ונשרף גופן ובגדיהן קיימין שנאמר ותצא אש מלפני ה' ותאכל אותם וימותו ובתר הכי גבי יבכו את השריפה קתני שריפת נשמה וגוף קיים וא"ת והא אמרי' בפ' הישן (סוכה דף כה: ושם) מישאל ואלצפן היו שנדחו לפסח שני ואי שריפה ממש הואי לא נטמאו ויש לומר דשלדן קיימת הוה כדאמר בהמפלת (נדה דף כז:) מת שנשרף ושלדו קיימת טמא:
אותם ולא בגדיהם - ואם תאמר והא כתיב (ויקרא י׳:ה׳) וישאום בכותנותם ויש לומר דלא ידעינא אם בכותנות הנושאים או בכותנות הנישאים:
ונילף מפרים הנשרפים - המ"ל ואהבת לרעך כמוך ברור לו מיתה יפה:
שכן מכשיר - תימה דלא חשיב מכפר כדאמר בפרק נגמר הדין (לעיל סנהדרין דף מב.):
הנך נפישי - ומשום הכי לא קאמר הכא מכשיר ממכשיר עדיף כדאמרינן בפרק נגמר הדין (שם) א"נ מכשיר דהתם עדיף שזה הכשירו בכך וזה אדרבה נפסל בכך:
Sefaria
מסורת הש״ס