תלמוד בבלי
סנהדרין
דף ל״ד ע״ב
יום לתחלת דין - ואיפכא ליכא למימר דמסתמא תחלת הדין עיקר ועוד ביום הנחילו קבלת עדות הוא דהוי כתחלת הדין:
דכתיב וביום הראות בו - מכנגע נראה לי דריש ליה רבא בפ"ק דמועד קטן (דף ח. ושם) לי ולא לאורי וקרא דהכא מוקים לה דיש יום שאי אתה רואה אותו היכא דנגע נולד בחתן ונותנין לו ז' ולאיצטליתו אלא אורחא דהש"ס להביא הפשוט דאי לא כנגע נראה לי הוה מוקמינן קרא דהכא ביום ולא בלילה וכה"ג איכא בכמה דוכתין:
סתמא אחרינא אשכח דיני ממונות מתחילין ביום וגומרין בלילה - תימה דילמא טעמא דמתני' דהכא משום דכתיב ושפטו את העם בכל עת אבל לענין סומא מקשינן ריבים לנגעים:
דילמא דיני נחלות קא אמרת - פ"ה דביום הויא צואת המת דין פסוק וא"צ הדבר עוד לדיינין וצריך לאוקומי קרא כשהקנה דדברי שכיב מרע לאו ככתובין וכמסורין מדאורייתא אלא מדרבנן:
שלשה שנכנסו לבקר כו' - מפורש בפ"ק (דף ט. ושם) גבי בזמן שהתרו בהן:
Sefaria
מסורת הש״ס