Sanhedrin — Daf 34b

(שמות כט, לז) כל הנוגע במזבח יקדש שומע אני בין ראוי בין שאינו ראוי ת"ל (שמות כט, לח) כבשים מה כבשים ראויין אף כל ראוי ר' עקיבא אומר (שמות כט, כה) עולה מה עולה ראויה אף כל ראוי

ותרוייהו מאי קא ממעטו פסולי מר מייתי לה מכבשים ומר מייתי לה מעולה

והאמר רב אדא בר אהבה עולת העוף פסולה איכא בינייהו מאן דמייתי לה מכבשים כבשים אין אבל עולת העוף לא ומאן דמייתי לה מעולה אפילו עולת העוף נמי

אלא אמר רב אשי כדתניא (ויקרא יז, ד) דם יחשב לאיש ההוא דם שפך לרבות את הזורק דברי רבי ישמעאל

ר"ע אומר (ויקרא יז, ח) או זבח לרבות את הזורק ותרוייהו מאי קא מרבו זריקה מר מייתי לה מדם יחשב ומר מייתי לה מאו זבח

והאמר רבי אבהו שחט וזרק איכא בינייהו לדברי רבי ישמעאל אינו חייב אלא אחת לדברי ר"ע חייב שתים

הא איתמר עלה אמר אביי אף לדברי ר"ע נמי אינו חייב אלא אחת דאמר קרא (דברים יב, יד) שם תעלה עולותיך ושם תעשה ערבינהו רחמנא לכולהו עשיות:

דיני ממונות דנין ביום וכו': (סימן משפ"ט מענ"ה מט"ה) מנהני מילי א"ר חייא בר פפא דאמר קרא (שמות יח, כו) ושפטו את העם בכל עת

אי הכי תחלת דין נמי כדרבא דרבא רמי כתיב ושפטו את העם בכל עת וכתיב (דברים כא, טז) והיה ביום הנחילו את בניו הא כיצד יום לתחלת דין לילה לגמר דין

מתניתין דלא כר' מאיר דתניא היה ר"מ אומר מה ת"ל (דברים כא, ה) על פיהם יהיה כל ריב וכל נגע וכי מה ענין ריבים אצל נגעים

אלא מקיש ריבים לנגעים מה נגעים ביום דכתיב (ויקרא יג, יד) וביום הראות בו אף ריבים ביום ומה נגעים שלא בסומין דכתיב (ויקרא יג, יב) לכל מראה עיני הכהן אף ריבים שלא בסומין ומקיש נגעים לריבים מה ריבים שלא בקרובים אף נגעים שלא בקרובים

אי מה ריבים בשלשה אף נגעים בשלשה ודין הוא ממונו בשלשה גופו לא כל שכן ת"ל (ויקרא יג, ב) והובא אל אהרן הכהן או אל אחד וגו' הא למדת שאפילו כהן אחד רואה את הנגעים

ההוא סמיא דהוה בשבבותיה דרבי יוחנן דהוה דאין דינא ולא אמר ליה רבי יוחנן ולא מידי היכי עביד הכי והא"ר יוחנן הלכה כסתם משנה ותנן כל הכשר לדון כשר להעיד ויש שכשר להעיד ואין כשר לדון ואמר ר' יוחנן לאתויי סומא באחת מעיניו

ר' יוחנן סתמא אחריתא אשכח דיני ממונות דנין ביום וגומרין בלילה

מאי אולמיה דהאי סתמא מהאי סתמא אי בעית אימא סתמא דרבים עדיף ואי בעית אימא משום דקתני לה גבי הלכתא דדינא

ורבי מאיר האי ושפטו את העם בכל עת מאי דריש ביה אמר רבא לאיתויי יום המעונן דתנן אין רואין את הנגעים שחרית ובין הערבים ולא בתוך הבית ולא ביום המעונן מפני שכהה נראית עזה ולא בצהרים מפני שעזה נראית כהה

ורבי מאיר האי ביום הנחילו את בניו מאי עביד ליה ההוא מיבעי ליה לכדתני רבה בר חנינא קמיה דרב נחמן והיה ביום הנחילו את בניו ביום אתה מפיל נחלות ואי אתה מפיל נחלות בלילה א"ל אלא מעתה מאן דשכיב ביממא ירתון ליה בניה ומאן דשכיב בליליא לא ירתון ליה בניה

דילמא דין נחלות קאמרת דתניא (במדבר כז, יא) והיתה לבני ישראל לחקת משפט אורעה כל הפרשה כולה להיות דין

כדרב יהודה אמר רב דאמר רב יהודה אמר רב שלשה שנכנסו לבקר את החולה רצו כותבין רצו עושין דין שנים כותבין ואין עושין דין

ואמר רב חסדא לא שנו אלא ביום אבל בלילה כותבין ואין עושין דין משום דהוו להו עדים ואין עד נעשה דיין אמר ליה אין הכי קאמינא:

דיני נפשות דנין ביום וכו': מנהני מילי אמר רב שימי בר חייא אמר קרא (במדבר כה, ד) והוקע אותם לה' נגד השמש א"ר חסדא מניין להוקעה שהיא תלייה דכתיב (שמואל ב כא, ו) והוקענום לה' בגבעת שאול בחיר ה'

CIVIL SUITS ARE TRIED BY DAY etc. (Mnemonic: Judgment, Answering, Inclining.) Whence is this derived? — R. Hiyya b. Papa said: From the verse, And let them judge the people at all times.  If so, even the beginning of the trial may [take place at night]! — It is as Raba explained. For Raba opposed [two verses]: It is written, And let them judge the people at all times;  but elsewhere it is said, And in the day that he causeth his sons to inherit.  How [can these be reconciled]? — The day is for the beginning of the trial, the night is for the conclusion of the trial. Our Mishnah  does not agree with R. Meir. For it has been taught. R. Meir used to say: What is meant by the verse, According to their word shall every controversy and every leprosy be?  Now, what connection have controversies with leprosies? — But controversies are assimilated to leprosies: just as leprosies [must be examined] by day, since it is written, And in the day when [raw flesh] appeareth in him,  so controversies [must be tried] by day; and just as leprosies cannot [be examined] by the blind,  for it is written, Wherever the priest looketh,  so controversies too may not be tried by the blind.  And leprosies are further compared to controversies: Just as the latter may not be tried by relatives, so the former may not be examined by relatives. Now, if so,  [one might argue,] that just as controversies must be tried by three, so must leprosies too [be examined] by three; moreover, it follows a minori,' [if questions affecting] one's wealth are [to be tried] by three, how much more so [when they concern] one's body! Therefore Scripture teaches, When he shall be brought unto Aaron the priest or unto one of his sons the priests,'  thus thou learnest that a single priest may examine leprosies. A blind man in the neighbourhood of R. Johanan used to try suits, and R. Johanan raised no objection. But how could he do so?  Did not R. Johanan himself say, The halachah is as [every] anonymous Mishnah.  and we learnt: He who is qualified to judge is qualified to testify; some, however, are qualified to testify but not to judge. Whereon R. Johanan said: This is to admit [as witness] one who is blind of one eye?  — R. Johanan found another anonymous Mishnah,  viz., CIVIL SUITS ARE TRIED BY DAY AND CONCLUDED BY NIGHT.  But why is this anonymous Mishnah more authoritative  than the other? — Either because an anonymous Mishnah which expresses the opinion of the majority is preferable;  or alternatively, because this Mishnah is taught in the tractate relating to legal procedure.  But how does R. Meir  interpret the verse, And let them judge the people at all times? — Raba answered: As including even a cloudy day.  For we learnt:  Leprosies may not be examined in the morning, in twilight, in the house, or on a cloudy day, for [then] a dull [spot] might appear bright,  at mid-day,  for a bright [spot] might then appear dull.  Now [again], according to R. Meir, what is the purpose of, And in the day that he causeth his sons to inherit?  — He utilises it, even as Rabbah b. Hanina recited before R. Nahman: And in the day he causeth his sons to inherit: only by day mayest thou assign estates, but not by night. Whereupon the other retorted:  If so, if one dies by day, his sons inherit, but should he die at night, they do not inherit! Perhaps you refer to the legal procedure in bequests.  For it has been taught: And it shall be unto the children of Israel a statue of judgment:  that invests the whole chapter with the force of judicial proceedings.  Thus [your dictum] will agree with that which Rab Judah said in Rab's name, viz.: If three [persons] come to visit a sick man,  they may, according to their desire, either record [his bequest],  or render a judicial ruling.  In case of two, however, they may write it down,  but not render a judicial ruling.  Whereon R. Hisda said: This  holds good by day; at night, however, they may indite the bequest, but not render a judicial ruling, since they are witnesses, and a witness cannot act as judge.  — He [Rabbah b. Hanina] answered: Yes, I meant it so. BUT CAPITAL CHARGES MUST BE TRIED BY DAY [AND CONCLUDED BY DAY]. Whence is this deduced? — R. Shimi b. Hiyya said: Scripture states, And hang [we — hoka'] them up unto the Lord in face of the sun.  Whence do we know that hoka'ah means hanging? — From the verse, And we will hang them up [we — hoka'anum] into the Lord in Gibeah of Saul, the chosen of the Lord.