נדרים

מתני' הנודר מן הירק אסור בדילועין - והוא אומר לא מצאתי אלא דלועין - ואין לוקחם מיד אלמא לא קרי להו אינשי ירק:

אמר להם כך הדבר - כלומר משם אני מביא ראיה:

אסור בפול המצרי - דלכולי עלמא הוי בכלל ירק:

ומותר ביבש - דלא מיקרי ירק:

והא מן ירק נדר - ולמה אסור בדלועין שהם פירי:

באומר ירקי קדירה עלי - כשדרכם לבשלם והני דרכם לבשלם:

ודלמא ירק הנאכל בקדירה קאמר - כגון שומין ובצלים שהוא נאכל בקדירה כגון ליתן טעם בתבשיל:

באומר ירק המתבשל בקדירה - מפני שהוא קשה וקסבר ר"ע דלועין בכלל ירק המתבשלים בקדירה:

וצריך לאימלוכי - דאין לוקח אותן בסתם (כיון) [עד] דאימליך עליה:

מודה הוא לענין מלקות - בל יחל שאינו לוקה דמספקא ליה אי דלועין בכלל ירק ומספיקא [לא] אמר למילקיה:

תנן התם - פרק בתרא דמעילה (דף כ.):

בעה"ב מעל - דגמרינן חטא חטא מתרומה מה התם ע"י שליח אף הכא ע"י שליח אע"ג דבעלמא אין שליח לדבר עבירה:

ונתן להם כבד - דכבד לאו מין בשר וכי אמר לשלוחו קח לי בשר ולא מצא אלא כבד לא מימליך עליה וכששולחו לבקש בשר אינו חוזר ואומר לא מצאתי אלא כבד אלא אומר לא מצאתי בשר כלל:

מיניה הוא - ועשה שליחותו ולמעול בעה"ב וקשה דרבי עקיבא מודה דאין לוקה דמספקא ליה אי מידי דמימליך עליה מיניה הוא ונראה דלא קשה כלל דדוקא בדלועין דלאו ירק הוא אלא פירי מספקא ליה אבל במידי אחרינא פשיטא ליה דמימליך עליה ומיניה הוא וי"מ דהיינו הא דמשני מי לא מודה ר"ע דצריך לאימלוכי ביה ומן הדין הוא דאינו מינו ולהחמיר אר"ע [דמינו הוא] אבל לא למעול דהאמר לעיל שאינו לוקה ול"נ דא"כ שליח אמאי מעל כיון דמספקא ליה אם מינו [הוי או] אינו מינו א"כ עשה שליחותו ולכ"נ דודאי הפירוש כך הוא מי לא מודה ר"ע דצריך לימלוכי ביה דבסתם אין השליח לוקח אם אין שואל למשלח אם יחפוץ הילכך במעילה כיון דשליח לא נמלך לא הוי עשה שליחותו ולכך מעל השליח כי נמי הוי מינו לגמרי וקושיא דלמעול בעה"ב נתרץ בע"ה כמו שפירשתי והר"ם היה אומר דלמעול בעל הבית לאו דוקא אלא כלומר לא ימעול שליח וכדפרישית דשמא עשה שליחותו ומשני לא מודה דצריך לאימלוכי כדפרישית: