תלמוד בבלי
נדרים
דף מ״ט ע״ב
כמאן מצלינן האידנא על החולים כר' יוסי - דאמר אדם נדון בכל יום דאילו למאן דאמר דנדון בראש השנה הוי תפלת שוא:
מתני' דלא כבבלאי דאכלי דייסא בנהמא - וא"כ גם תבשיל עבה אסור לדידהו:
איכא דמשאיל להני נקרני - פירוש מי ימצא שישאל להני נקיי הדעת כמו נקיר שמיה (פסחים קיא:) וכן לנקר חצירו (ביצה ח:) ויש מפרשין נקדני כמו (ברכות נ -) הנקדנין תופסים אותו ע"כ וכל המדקד' בדברי' נקרא נקדן:
בחסיסי - קמח של קליות וכן פר"י (פרק כל שעה ד' לט) ור"ח פירש קמח של עדשים ופירושו נראה יותר דלפרש"י היה לו לקרותו קימחא דאבישונא ועוד אמר פ' כל שעה ממחו ליה קדרה בחסיסי ואי קימחא דאבשונא הא אמר לעיל מיניה בההוא פירקא דאסור:
לפלוט - כלומר אם יצטרך לרוק ירוק ואל יניח בשביל כבוד רבו:
בלוספיין - מין תאנים רעים:
כל שכן דנסמוך עליהם למחר - שלא יתעכלו מהר וכל זמן שהמאכל בתוך הבני מעיים הלב נסעד:
וחוגרני צדעי - פירוש חוגר וקושר היה צדעיו לפי שהיה חש בראשו על היין ששתה בפסח:
שקיל גולפא - לישב בבית המדרש:
שמכבדת בעליה - שלא אצטרך לישב על גבי קרקע:
שעטני מעיל - חשוב היה לו כמעיל: