Nedarim — Daf 49b

כמאן מצלינן על קצירי ועל מריעי [כמאן כר' יוסי] מדאמר קצירי ומריעי שמע מינה קצירי קצירי ממש מריעי רבנן:

ומותר בעבה: מתני' דלא כבבלאי דאמר ר' זירא בבלאי טפשאי דאכלי לחמא בלחמא

א"ר חסדא דמשאיל להון להלין נקדני דהוצל הדין דייסא היכין מעלי למיכלה דחיטי בלחמא דחיטי ודשערי בלחמא דשערי או דלמא דחיטי בדשערי ודשערי בדחיטי

רבא אכליה בחסיסי רבה בר רב הונא אשכחי' לרב הונא דקאכיל דייסא באצבעתיה אמ' ליה אמאי קאכיל מר בידיה א"ל הכי אמר רב דייסא באצבעתא בסים וכל דכן בתרתין וכל דכן בתלת

אמר ליה רב לחייא בריה וכן אמר ליה רב הונא לרבה בריה מזמנים לך למיכל דייסא עד פרסה למיכל בישרא דתורא עד תלתא פרסין אמר ליה רב לחייא בריה וכן א"ל רב הונא לרבה בריה כל מידעם לא תפלוט קמיה רבך לבר מן קרא ודייסא שהן דומין לפתילתא של אבר ואפילו קמי שבור מלכא פלוט

רבי יוסי ורבי יהודה חד אכיל דייסא באצבעתיה וחד אכיל בהוצא א"ל דאכיל בהוצא לדאכיל באצבעתיה עד מתי אתה מאכילני צואתך אמר ליה דאכיל באצבעתיה לדאכיל בהוצא עד מתי אתה מאכילני רוקך

רבי יהודה ורבי שמעון אייתו לקמייהו בלוספיין רבי יהודה אכל ר' שמעון לא אכל א"ל רבי יהודה מאי טעמא לא אכיל מר אמר ליה ר' שמעון אלו אין יוצאין מבני מעים כל עיקר אמר ליה רבי יהודה כ"ש שנסמוך עליהן למחר

רבי יהודה הוה יתיב קמיה דר' טרפון אמר ליה רבי טרפון היום פניך צהובין אמר ליה אמש יצאו עבדיך לשדה והביאו לנו תרדין ואכלנום בלא מלח ואם אכלנום במלח כל שכן שהיו פנינו צהובין

אמרה ההיא מטרוניתא לרבי יהודה מורה ורוי אמר לה הימנותא בידא דההיא איתתא אי טעימנא אלא קידושא ואבדלתא וארבעה כסי דפסחא וחוגרני צידעי מן הפסח עד העצרת אלא (קהלת ח, א) חכמת אדם תאיר פניו

אמר לי' ההוא צדוקי לרבי יהודה פניך דומין אי כמלוי רבית אי כמגדלי חזירין א"ל ביהודאי תרוייהו אסירן אלא עשרים וארבעה בית הכסא אית לי מן ביתא עד בי מדרשא וכל שעה ושעה אני נכנס לכל אחד ואחד

ר' יהודה כד אזיל לבי מדרשא שקיל גולפא על כתפיה אמר גדולה מלאכה שמכבדת את בעליה רבי שמעון שקיל צנא על כתפיה אמר גדולה מלאכה שמכבדת את בעליה

דביתהו דרבי יהודה נפקת נקטת עמרא עבדה גלימא דהוטבי כד נפקת לשוקא מיכסיא ביה וכד נפיק רבי יהודה לצלויי הוה מיכסי ומצלי וכד מיכסי ביה הוה מברך ברוך שעטני מעיל

זימנא חדא גזר רבן שמעון בן גמליאל תעניתא ר' יהודה לא אתא לבי תעניתא אמרין ליה לא אית ליה כסויא שדר ליה גלימא ולא קביל

BUT IS PERMITTED [TO PARTAKE] OF A DISH SOLIDLY PREPARED. Our Mishnah does not agree with the Babylonians, for R. Zera said: The Babylonians are fools, eating bread with bread.  R. Hisda said: There is none  to make enquiries of the epicureans  of Huzal  how porridge is best eaten, whether a wheat porridge with wheaten bread, and a barley porridge with barley bread, or perhaps [they are best reversed,] wheat with barley, and barley with wheat. Raba ate it with stunted [parched] grains. Rabbah son of R. Huna found R. Huna eating porridge with his fingers. So he said to him, 'Why do you eat with your hands?' He replied, Thus did Rah say, [To eat] porridge with [one] finger is well: how much more so with two or three! Rab said to his son Hiyya, and R. Huna said the same to his son Rabbah, 'If you are invited to eat porridge, [you may even go] a parasang  for it; to eat beef, even three parasangs. Rab said to his son Hiyya, and R. Huna said likewise to his son Rabbah: You must never expectorate before your teacher, save [after eating] a pumpkin or porridge, because they are like lead pellets:  expectorate this even in the presence of King Shapur. R. Jose and R. Judah, — one ate porridge with his fingers, and one with a prick.  He who was eating with the prick said to him who was eating with the fingers, 'How long will you make me eat your filth?'  The other replied, 'How long will you feed me with your saliva?' Lesbian figs  were placed before R. Judah and R. Simeon. R. Judah ate; R. Simeon did not. [Whereupon] R. Judah asked him, 'Why are [you], Sir not eating?' He replied. 'These never pass out at all from the stomach.' But R. Judah retorted, 'All the more [reason or eating them], as they will sustain us tomorrow.'  R. Judah was sitting before R. Tarfon, who remarked to him, 'Your face shines to-day.' He replied. 'Your servants went out to the fields yesterday and brought us beets, which we ate unsalted, had we salted them, my face would have shone even more. A certain matron  said to R. Judah, 'A teacher and drunkard!'  He replied, You may well believe me that  I taste [no wine] but that of Kiddush and Habdalah  and the four cups of Passover,  on account of which I have to bind my temples from Passover until Pentecost;  but a man's wisdom maketh his face shine.  A min  said to R. Judah. 'Your face is like that of a moneylender or pig breeder.'  He replied, 'Both of these are forbidden to Jews; but there are twenty-four conveniences between my house and the School, and every hour I visit one of them.' When R. Judah went to the Beth ha-Midrash,  he used to take a pitcher on his shoulders [to sit on], saying. 'Great is labour, for it honours the worker.'  R. Simeon used to carry a basket upon his shoulders, saying likewise, 'Great is labour, for it honours the worker.' R. Judah's wife went out, brought wool, and made an embroidered cloak. On going to market she used to put it on, whilst when R. Judah went [to synagogue] to pray he used to wear it. When he donned it, he uttered the benediction, Blessed be He who hath robed me with a robe.  Now, it happened once that R. Simeon b. Gamaliel proclaimed a fast,  but R. Judah did not attend the fast-service.  Being informed that he had nothing to wear, he [R. Simeon b. Gamaliel] sent him a robe, which he did not accept.