תלמוד בבלי
נדרים
דף ג׳ ע״א
אלא למאן דאמר לשון שבדו חכמים - למא' דפרשינן במתני' דתקינו חכמים שהלשון יהיה מועיל וחל עליה מן התורה י"ל מ"מ אין דינם פשוט יותר מידות ובדין היה להקדימן אמאי לא אקדמינהו: עוד אומר ר"י בשם רבי יחיאל דבירושלמי איתא בהדיא למאן דאמר לשון שבדו חכמים דאינו מביא קרבן על כינוי נזירות וכינוי נזירות אינו כנזיר אלא לענין מלקות: הכי נמי אקדים ותני ידות ברישא. וצ"ע כי מתחילה היה קשה להגיה ברישא ועתה מגיה:
הכי נמי אקדים ותני ידות ברישא - וצ"ע כי מתחילה היה קשה להגיה ברישא ועתה מגיה: (לעיל):
וידות - דאמר לעיל דאתיא מדרשא מהיכא נפקא:
לעשות כינוי נזירות כנזירות - לא מיבעיא קרא יתירא דודאי הם מן התורה ולא איצטריך היתר רק לידות (ולא) [דהא] מגופיה דקרא שמעינן הכינויים וכבר הזכירה דבהיקש דסיפא לא מזכיר כינויין כן פירש ה"ר אליעזר דיתור דאיצטריך למדרש ידות נזירות כנזירות:
אף נזירות עובר בבל תאחר - ולקמן קאמר בל תאחר דנזירות היכי משכחת לה:
אי כתב נדר לנדור כדכתב נזיר להזיר כדקאמרת - שכך דרך המקראות לכתוב שם דבר כמו עשה יעשה אמר אמרתי ומדשני דכתב נזיר להזיר לדרוש השתא דכתיב לנדור נדר אורחיה דקרא הוא וליכא יתורא ודברה תורה כלשון בני אדם:
הניחא למאן דאמר נזירות חל על נזירות - פלוגתא היא בפרק שני דמכילתין (דף יז) ואומר ר"י דלקמן מוכח דהיכא דאמר הריני נזיר היום הריני נזיר למחר דכולי עלמא לא פליגי דחייב שתי נזירות מיגו דחיילא על יום אחד חיילא על כולו וכי פליגי באומר הריני נזיר היום הריני נזיר היום ובזה יש לפרש האי פלוגתא:
Sefaria
נדרים ה׳: · סנהדרין פ״ד: · בְּמִדְבַּר ו׳:ב׳ · בְּמִדְבַּר ל׳:ג׳ · בְּמִדְבַּר ו׳:ב׳
מסורת הש״ס