תלמוד בבלי
מגילה
דף כ״ט ע״ב
על הכלאים דזמן זריעה היא - לאו דוקא זמן זריעה שהרי לא הוי הזמן שמפרש בהמקבל (ב"מ דף קו:) אלא רוצה לומר סוף זריעה וכבר גדלו התבואות והזרעים ואז הכלאים ניכרין אבל קודם לכן אינן ניכרין:
חדא מכלל חבירתה איתמר - וא"ת ומאן דאמר מכללא אמאי אמרה והא כיון דידעינן אידך כל שכן הא ויש לומר דמאן דאמרה באתריה דרב הוה דסבר דראש חודש אדר שחל להיות בשבת שאין מוציאין כי אם שתי תורות ולא הוו ידעי כלל אידך דרבי יצחק ומזה הטעם איצטריך לאשמועינן ההיא דראש חודש טבת שחל להיות בשבת דמוציאין שלשה ספרי תורה:
והלכתא אין משגיחין בחנוכה - פירוש לעשותו עיקר ואע"ג דהלכתא כרבה לגבי רב יוסף מ"מ הוצרך לפסוק הלכה כוותיה משום דפליגי עליה שאר אמוראי:
Sefaria
ראש השנה ז׳. · יומא ס״ה: · בְּמִדְבַּר כ״ח:י״ד · סנהדרין י״ב: · פסחים ו׳. · יבמות פ׳: · בְּמִדְבַּר כ״ח:ב׳ · יומא ע׳. · סוטה מ״א.
מסורת הש״ס
ראש השנה ז׳. · יומא ע׳. · סוטה מ״א. · יומא ס״ה: · סנהדרין י״ב: · פסחים ו׳. · יבמות פ׳: