Megillah — Daf 29b

ועל הכלאים

בשלמא על הכלאים דזמן זריעה היא אלא על השקלים מנלן

אמר ר' טבי אמר רבי יאשיה דאמר קרא (במדבר כח, יד) זאת עולת חודש בחדשו אמרה תורה חדש והבא קרבן מתרומה חדשה

וכיון דבניסן בעי אקרובי מתרומה חדשה קדמינן וקרינן באחד באדר כי היכי דליתו שקלים למקדש

כמאן דלא כרבן שמעון בן גמליאל דאי רבן שמעון בן גמליאל האמר שתי שבתות דתניא שואלין בהלכות הפסח קודם לפסח שלשים יום רבן שמעון בן גמליאל אומר שתי שבתות

אפילו תימא רבן שמעון בן גמליאל כיון דאמר מר בחמשה עשר בו שולחנות יושבין במדינה ובכ"ה יושבין במקדש משום שולחנות קדמינן וקרינן

מאי פרשת שקלים רב אמר (במדבר כח, ב) צו את בני ישראל ואמרת אליהם את קרבני לחמי ושמואל אמר (שמות ל, יב) כי תשא

בשלמא למאן דאמר כי תשא היינו דקרי לה פרשת שקלים דכתיב בה שקלים אלא למאן דאמר את קרבני לחמי הכא מידי שקלים כתיבי התם אין טעמא מאי כדר' טבי

בשלמא למ"ד צו את בני ישראל משום דכתיבי קרבנות התם כדר' טבי אלא למ"ד כי תשא קרבנות מי כתיבי שקלים לאדנים כתיבי

כדתני רב יוסף שלש תרומות הן של מזבח למזבח ושל אדנים לאדנים ושל בדק הבית לבדק הבית

בשלמא למאן דאמר כי תשא היינו דשני האי ראש חדש משאר ראשי חדשים

אלא למ"ד צו את קרבני מאי שני שני דאילו ראשי חדשים קרו שיתא בעניינא דיומא וחד בדראש חודש ואילו האידנא כולהו בדראש חודש

הניחא למאן דאמר לסדר פרשיות הוא חוזר

אלא למאן דאמר לסדר הפטרות הוא חוזר ופרשתא דיומא קרינן מאי שני

שני דאילו ראשי חדשים קרו שיתא בעניינא דיומא וחד קרי בדראש חודש ואילו האידנא קרו תלתא בעניינא דיומא וארבעה קרו בדראש חודש

מיתיבי ר"ח אדר שחל להיות בשבת קורין בפרשת שקלים ומפטירין ביהוידע הכהן בשלמא למ"ד כי תשא היינו דמפטירין ביהוידע הכהן דדמי ליה דכתיב (מלכים ב יב, ה) כסף נפשות ערכו

אלא למ"ד את קרבני לחמי מי דמי דמי כדר' טבי

מיתיבי חל להיות בפרשה הסמוכה לה בין מלפניה ובין מלאחריה קורין אותה וכופלין אותה

בשלמא למ"ד כי תשא היינו דמתרמי בההוא זימנא

אלא למ"ד צו את קרבני מי מתרמי בההוא זימנא אין לבני מערבא דמסקי לדאורייתא בתלת שנין

תניא כוותיה דשמואל ר"ח אדר שחל להיות בשבת קורין כי תשא ומפטירין ביהוידע הכהן

א"ר יצחק נפחא ר"ח אדר שחל להיות בשבת מוציאין שלש תורות וקורין בהן אחד בעניינו של יום ואחד בשל ר"ח ואחד בכי תשא וא"ר יצחק נפחא ר"ח טבת שחל להיות בשבת מביאין שלש תורות וקורין בהן אחד בעניינו של יום ואחד בדראש חודש ואחד בחנוכה

וצריכא דאי איתמר בהא בהא קאמר ר' יצחק אבל בהך כרב ס"ל דאמר פרשת שקלים את קרבני לחמי ובשתי תורות סגי קמ"ל

ולימא הא ולא בעיא הך חדא מכלל חבירתה איתמר

איתמר ר"ח טבת שחל להיות בחול א"ר יצחק קרו תלתא בר"ח וחד בחנוכה ורב דימי דמן חיפא אמר קרו תלתא בחנוכה וחד בר"ח

אמר ר' מני כוותיה דרבי יצחק נפחא מסתברא דתדיר ושאינו תדיר תדיר קודם

א"ר אבין כוותיה דרב דימי מסתברא מי גרם לרביעי שיבא ר"ח הלכך רביעי בר"ח בעי מיקרי

מאי הוי עלה רב יוסף אמר אין משגיחין בראש חודש ורבה אמר אין משגיחין בחנוכה והלכתא אין משגיחין בחנוכה ור"ח עיקר

איתמר חל להיות בואתה תצוה אמר רבי יצחק נפחא קרו שיתא מואתה תצוה עד כי תשא וחד מכי תשא עד ועשית אמר אביי

and with regard to diverse seeds. I can understand it being made for diverse seeds, because it is the time for sowing. But what is the ground for making it for the shekels? — R. Tabi said in the name of R. Josiah: Because Scripture says, This is the burnt-offering of each new moon in its renewal. The Torah herein says to us: As you renew the month, bring an offering from the new contributions. And since it is in Nisan that we have to bring from the new contributions, we read beforehand on the first of Adar so that shekels should be brought [in time] to the Sanctuary. With whose view does this accord? Not with that of R. Simeon b. Gamaliel. For if you take the view of R. Simeon b. Gamaliel, he requires [only] two weeks’ [notice], as it has been taught: ‘Moot points in the law of Passover are considered from thirty days before Passover; R. Simeon b. Gamaliel, however, says, from two weeks before’. You may even say it accords with the view of R. Simeon b. Gamaliel. For since a Master has said that ‘on the fifteenth of this month [Adar] tables are set up in the provinces and on the twenty-fifth in the Sanctuary’, On account of the tables we read beforehand [on the first of Adar]. What is the portion of Shekalim? — Rab said, Commanded the children of Israel and say unto them My food which is presented unto me, Samuel said, When thou takest. We call well see how, according to the one who says the portion is ‘When thou takest’, it is called the portion of Shekalim, because shekalim are mentioned in it. But according to the one who says it is ‘My food which is presented to me’, — are shekels mentioned there? — Yes; the reason is based on the dictum of R. Tabi. I can well understand [the reason of] the one who says that ‘Command the children of Israel’ [should be read], because sacrifices are mentioned in it. But according to the one who says that ‘When thou takest’ should be read, are sacrifices mentioned there? It is the shekels for the sockets that are mentioned there! — [The reason is] as R. Joseph learnt: ‘There were three contributions; of the altar for the altar, of the sockets for the sockets, and of the repair of the House for the repair of the House’. There is a justification for the one who says that ‘When thou takest’ should be read, because he thus makes a difference between this New Moon and other New Moons. But the one who says that ‘Command the children of Israel’ should be read — what difference does he make? — He does make a difference, because on other New Moons six read in the portion of the day and one that of New Moon, whereas on this occasion all read in that of New Moon. This is a good answer for one who says that [when the Mishnah says that the ‘REGULAR ORDER’ IS RESUMED it means] ‘the regular order of portions’; but according to the one who says that [what it means is that] the order of haftarahs is resumed [and the order of Pentateuch portions has not been interrupted], what difference is there [between this New Moon and others]? — There is a difference, because on other New Moons six read in the portion of the day and one the special portion for New Moon, whereas on this occasion three read in the portion of the day and four in that of New Moon. On objection was raised: ‘When the New Moon of Adar falls on Sabbath, the portion of Shekalim is read, and the chapter of Jehoiada the Priest is said as haftarah’. Now according to the one who says that ‘When thou takest’ should be said, there is a good reason for reading Jehoiada the Priest as haftarah because it is similar in subject, as it is written [there], the money of the persons for whom each man is rated. But according to the one who says that ‘My food which is presented to me’ is read, is there any similarity? — There is, on the basis of R. Tabi's dictum. The following was then cited in objection: ‘If it [the New Moon of Adar] falls on the portion next to it [the portion of Shekalim], whether before or after, they read it and repeat it’. Now this creates no difficulty for one who holds that ‘When thou takest’ is read because [the regular portion containing this passage] falls about that time. But according to the one who says that ‘My food which is presented to ‘me’ is read — does [the portion containing that passage] fall about that time? — Yes, for the people of Palestine, who complete the reading of the Pentateuch in three years. It has been taught in agreement with Samuel: ‘When the New Moon of Adar falls on Sabbath, the portion ‘When thou takest’ is read, and the haftarah is about ‘Jehoiada the Priest’. R. Isaac Nappaha said: When the New Moon of Adar falls on Sabbath, three scrolls of the Law are taken out [of the Ark], and read out of — from one the portion of the day, from one the portion of New Moon, and from one ‘When thou takest’. R. Isaac b. Nappaha also said: When the New Moon of Tebeth falls on Sabbath, three scrolls of the Law are brought and read out of; from one the regular portion, from a second the portion of New Moon, and from the third that of Hanukkah. Both statements are required. For if only the latter had been given, [I might think that] in this case R. Isaac required [three scrolls], but in the other case he followed the view of Rab who said that the portion of Shekalim is ‘My food which is presented to me’, and therefore two would be enough. Therefore we are told that this is not so. But why not state the former [only] and the other would not need to be stated? — One was inferred from the other. It was stated: If the New Moon of Tebeth falls on a weekday, R. Isaac [Nappaha] says that three read the portion of New Moon and one the portion of Hanukkah. R. Dimi from Haifa, however, says that three read the portion of Hanukkah and one that of New Moon. Said R. Mani: The opinion of R. Isaac Nappaha is the more probable, because when it is a question between the regular and the intermittent, the regular takes precedence. R. Abin, however, said: The opinion of R. Dimi is the more probable. For what is it that causes a fourth man to read? The New Moon. Therefore the fourth ought to read the portion of the New Moon. What do we decide? — R. Joseph said: We take no notice of New Moon, while Rabbah said, We take no notice of Hanukkah. The law, however, is that we take no notice of Hanukkah,’ and New Moon is the main consideration. It was stated: ‘If it [the Sabbath of Shekalim] falls when the portion ‘And thou shalt command’ is read, then six persons read from ‘And thou shalt command’ to ‘When thou takest’, and one from ‘When thou takest’ to ‘Thou shalt also make’. Abaye remarked: