תלמוד בבלי
ברכות
דף נ״א ע״ב
אין מסיחין על כוס של ברכה - פי' רש"י שלא יסיח (דעת) המברך משנתנו לו כוס של ברכה וה"ה המסובין שאין רשאין להסיח דבעינן שיתכוין שומע ומשמיע וגם אין להפסיק השומעים בשיחת חולין כמו שאין המברך רשאי להסיח ואף על פי שאמר התם (פרק בתרא דר"ה ד' לד:) שמע תשע תקיעות בתשע שעות ביום יצא משמע שהשומע סח בינתים ואפילו הכי יצא אך לכתחלה אין לעשות כן ומיהו נראה דהיינו דוקא בשעה שהמברך שותק מעט בין ברכה לברכה אבל בשעה שהוא מברך אם היה מדבר אפילו בדיעבד לא יצא:
והלכתא בכולהו יושב ומברך - לפי שברכת המזון דאורייתא החמירו בה להיות יושב ומברך שהרי עשרה דברים נאמרו בו מה שאין כן בשאר ברכות והוא נוטריקון ואכלת ושבעת שב עת וברכת לברכת המזון מפי רבי משה אלברט:
הדרן עלך שלשה שאכלו
Sefaria
תְּהִלִּים קט״ז:י״ג · דְּבָרִים ז׳:י״ג · פסחים ק״י. · פסחים קי״ד. · סוכה נ״ו. · ברכות ס״ג: · פסחים ק״ג. · ברכות נ״ג. · פסחים קי״ד. · זבחים צ״א. · פסחים קי״ד. · עירובין ו׳: · חולין מ״ד. · יבמות י״ד.
מסורת הש״ס
פסחים קי״ד. · סוכה נ״ו. · פסחים ק״ג. · ברכות נ״ג. · זבחים צ״א. · עירובין ו׳: · חולין מ״ד. · יבמות י״ד.