תלמוד בבלי
ברכות
דף ל״ד ע״ב
קידה על אפים - ומייתי קרא אע"ג דאשכחן נמי בענין אחר יש לומר דקים ליה מקבלה דקידה על אפים ומייתי קרא דמסייעו:
חזינא לאביי ורבא דמצלו אצלויי - פירוש שהיו מטין על צדיהן:
יכוין לבו באחת מהן - והא דאמרי' בסוף פרק ת"ה (ברכות ל ב) לעולם ימוד אדם דעתו אם יכול לכוין יתפלל ואם לאו אל יתפלל יש לפרש התם נמי באחת מהן:
חציף עלי מאן דמצלי בבקתא - וא"ת הכתיב ויצא יצחק לשוח בשדה (בראשית כ״ד:ס״ג) י"ל דהתם מיירי בהר המוריה כדאמרי' בפסחים פרק האשה (פסחים פח א) לא כיצחק שקראו שדה וכו' א"נ בקתא דהכא מיירי בבקעה במקום שרגילין שם בני אדם לעבור והולכי דרכים:
כסוי חטאה - וטעמא לפי שאז מתבייש על חטאו אבל אם מפרש חטאיו דומה שאינו מתבייש עליו ואמרינן לעיל פרק קמא (ברכות ד' יב:) כל העושה דבר ומתבייש מוחלים לו מיד:
הדרן עלך אין עומדין
Sefaria
מְלָכִים א ח׳:נ״ד · מגילה כ״ב: · שבועות ט״ז: · מְלָכִים א ח׳:נ״ד · מְלָכִים א א׳:ל״א · בְּרֵאשִׁית ל״ז:י׳ · ברכות מ״ה: · יְשַׁעְיָהוּ נ״ז:י״ט · סנהדרין צ״ט. · כתובות קי״א: · יְשַׁעְיָהוּ ס״ד:ג׳ · שבת ס״ג. · סנהדרין צ״ט. · פסחים ס״ח. · שבת קנ״א: · דְּבָרִים ט״ו:י״א · סנהדרין צ״ט. · יְשַׁעְיָהוּ נ״ז:י״ט · יְשַׁעְיָהוּ ס״ד:ג׳ · סנהדרין צ״ט. · בְּרֵאשִׁית ב׳:י׳ · יבמות קכ״א: · עירובין ס״ג. · דָּנִיֵּאל ו׳:י״א · בְּמִדְבַּר י״ב:י״ג · תְּהִלִּים ל״ב:א׳
מסורת הש״ס
סנהדרין צ״ט. · כתובות קי״א: · שבת ס״ג. · פסחים ס״ח. · שבת קנ״א: · יבמות קכ״א: · עירובין ס״ג. · מגילה כ״ב: · שבועות ט״ז: · ברכות מ״ה: