Berakhot — Daf 34b

כהן גדול בסוף כל ברכה וברכה והמלך תחלת כל ברכה וברכה וסוף כל ברכה וברכה

אמר רבי יצחק בר נחמני לדידי מפרשא לי מיניה דריב"ל הדיוט כמו שאמרנו כהן גדול תחלת כל ברכה וברכה המלך כיון שכרע שוב אינו זוקף שנאמר (מלכים א ח, נד) ויהי ככלות שלמה להתפלל וגו' קם מלפני מזבח ה' מכרוע על ברכיו:

ת"ר קידה על אפים שנאמר (מלכים א א, לא) ותקד בת שבע אפים ארץ כריעה על ברכים שנאמר מכרוע על ברכיו השתחואה זו פשוט ידים ורגלים שנאמר (בראשית לז, י) הבא נבא אני ואמך ואחיך להשתחות לך ארצה

אמר רב חייא בריה דרב הונא חזינא להו לאביי ורבא דמצלו אצלויי

תני חדא הכורע בהודאה הרי זה משובח ותניא אידך הרי זה מגונה

לא קשיא הא בתחלה הא לבסוף

רבא כרע בהודאה תחלה וסוף אמרי ליה רבנן אמאי קא עביד מר הכי אמר להו חזינא לרב נחמן דכרע וחזינא ליה לרב ששת דקא עבד הכי

והתניא הכורע בהודאה הרי זה מגונה

ההיא בהודאה שבהלל

והתניא הכורע בהודאה ובהודאה של הלל הרי זה מגונה

כי תניא ההיא בהודאה דברכת המזון:

מתני׳ המתפלל וטעה סימן רע לו ואם שליח צבור הוא סימן רע לשולחיו מפני ששלוחו של אדם כמותו אמרו עליו על ר' חנינא בן דוסא שהיה מתפלל על החולים ואומר זה חי וזה מת אמרו לו מנין אתה יודע אמר להם אם שגורה תפלתי בפי יודע אני שהוא מקובל ואם לאו יודע אני שהוא מטורף:

גמ׳ אהייא

א"ר חייא אמר רב ספרא משום חד דבי רבי באבות

איכא דמתני לה אברייתא המתפלל צריך שיכוין את לבו בכולן ואם אינו יכול לכוין בכולן יכוין את לבו באחת

א"ר חייא אמר רב ספרא משום חד דבי רבי באבות

אמרו עליו על רבי חנינא וכו': מנא הני מילי א"ר יהושע בן לוי דאמר קרא (ישעיהו נז, יט) בורא ניב שפתים שלום שלום לרחוק ולקרוב אמר ה' ורפאתיו

א"ר חייא בר אבא א"ר יוחנן כל הנביאים כולן לא נתנבאו אלא למשיא בתו לתלמיד חכם ולעושה פרקמטיא לת"ח ולמהנה ת"ח מנכסיו אבל תלמידי חכמים עצמן (ישעיהו סד, ג) עין לא ראתה אלהים זולתך יעשה למחכה לו

ואמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן כל הנביאים כולן לא נתנבאו אלא לימות המשיח אבל לעולם הבא עין לא ראתה אלהים זולתך

ופליגא דשמואל דאמר שמואל אין בין העוה"ז לימות המשיח אלא שעבוד מלכיות בלבד שנאמר (דברים טו, יא) כי לא יחדל אביון מקרב הארץ

וא"ר חייא בר אבא א"ר יוחנן כל הנביאים כולן לא נתנבאו אלא לבעלי תשובה אבל צדיקים גמורים עין לא ראתה אלהים זולתך

ופליגא דר' אבהו דא"ר אבהו מקום שבעלי תשובה עומדין צדיקים גמורים אינם עומדין שנאמר (ישעיהו נז, יט) שלום שלום לרחוק ולקרוב לרחוק ברישא והדר לקרוב

ורבי יוחנן אמר לך מאי רחוק שהיה רחוק מדבר עבירה מעיקרא ומאי קרוב שהיה קרוב לדבר עבירה ונתרחק ממנו השתא

מאי עין לא ראתה אמר רבי יהושע בן לוי זה יין המשומר בענביו מששת ימי בראשית רבי שמואל בר נחמני אמר זה עדן שלא שלטה בו עין כל בריה

שמא תאמר אדם הראשון היכן היה בגן

ושמא תאמר הוא גן הוא עדן תלמוד לומר (בראשית ב, י) ונהר יוצא מעדן להשקות את הגן גן לחוד ועדן לחוד:

ת"ר מעשה שחלה בנו של ר"ג שגר שני ת"ח אצל רבי חנינא בן דוסא לבקש עליו רחמים כיון שראה אותם עלה לעלייה ובקש עליו רחמים בירידתו אמר להם לכו שחלצתו חמה אמרו לו וכי נביא אתה אמר להן לא נביא אנכי ולא בן נביא אנכי אלא כך מקובלני אם שגורה תפלתי בפי יודע אני שהוא מקובל ואם לאו יודע אני שהוא מטורף ישבו וכתבו וכוונו אותה שעה וכשבאו אצל ר"ג אמר להן העבודה לא חסרתם ולא הותרתם אלא כך היה מעשה באותה שעה חלצתו חמה ושאל לנו מים לשתות

ושוב מעשה ברבי חנינא בן דוסא שהלך ללמוד תורה אצל ר' יוחנן בן זכאי וחלה בנו של ריב"ז אמר לו חנינא בני בקש עליו רחמים ויחיה הניח ראשו בין ברכיו ובקש עליו רחמים וחיה אמר רבי יוחנן בן זכאי אלמלי הטיח בן זכאי את ראשו בין ברכיו כל היום כולו לא היו משגיחים עליו אמרה לו אשתו וכי חנינא גדול ממך אמר לה לאו אלא הוא דומה כעבד לפני המלך ואני דומה כשר לפני המלך:

ואמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן אל יתפלל אדם אלא בבית שיש שם חלונות שנאמר (דניאל ו, יא) וכוין פתיחן ליה בעליתיה (לקבל) [נגד]

ירושלם אמר רב כהנא חציף עלי מאן דמצלי בבקתא

ואמר רב כהנא חציף עלי מאן דמפרש חטאיה שנאמר (תהלים לב, א) אשרי נשוי פשע כסוי חטאה:

הדרן עלך אין עומדין

a high priest at the end of each benediction; a king at the beginning of each benediction and at the end of each benediction.  R. Isaac b. Nahmani said: It was explained to me by R. Joshua b. Levi that an ordinary person does as we have mentioned; a high priest bows at the beginning of each blessing; and a king, once he has knelt down, does not rise again [until the end of the Tefillah], as it says: And it was so that when Solomon had made an end of praying, … he arose from before the Altar of the Lord, from kneeling on his knees. Kidah [bowing] is upon the face, as it says: Then Bath-Sheba bowed with her face to the ground.  Keri'ah [kneeling] is upon the knees, as it says: From kneeling on his knees, prostration is spreading out of hands and feet, as it says: Shall I and thy mother and thy brethren come to prostrate ourselves before thee on the ground. R. Hiyya the son of R. Huna said: I have observed Abaye and Raba bending to one side.  One [Baraitha] taught: To kneel in the thanksgiving benediction is praiseworthy, while another taught: It is reprehensible? — There is no contradiction: one speaks of the beginning,  the other of the end. Raba knelt in the thanksgiving at the beginning and at the end. The Rabbis said to him: Why does your honour act thus? He replied to them: I have seen R. Nahman kneeling, and I have seen R. Shesheth doing thus. But it has been taught: To kneel in the thanksgiving is reprehensible — That refers to the thanksgiving in Hallel.  But it has been taught: To kneel in the thanksgiving and in the thanksgiving of Hallel is reprehensible? — The former statement refers to the thanksgiving in the Grace after Meals. MISHNAH. IF ONE MAKES A MISTAKE IN HIS TEFILLAH IT IS A BAD SIGN FOR HIM, AND IF HE IS A READER OF THE CONGREGATION  IT IS A BAD SIGN FOR THOSE WHO HAVE COMMISSIONED HIM, BECAUSE A MAN'S AGENT IS EQUIVALENT TO HIMSELF. IT WAS RELATED OF R. HANINA BEN DOSA THAT HE USED TO PRAY FOR THE SICK AND SAY, THIS ONE WILL DIE, THIS ONE WILL LIVE. THEY SAID TO HIM: HOW DO YOU KNOW? HE REPLIED: IF MY PRAYER COMES OUT FLUENTLY,  I KNOW THAT HE IS ACCEPTED, BUT IF NOT, THEN I KNOW THAT HE IS REJECTED. GEMARA. In which blessing [is a mistake a bad sign]? — R. Hiyya said in the name of R. Safra who had it from a member of the School of Rabbi: In the blessing of the Patriarchs.  Some attach this statement to the following: 'When one says the Tefillah he must say all the blessings attentively, and if he cannot say all attentively he should say one attentively'. R. Hiyya said in the name of R. Safra who had it from a member of the School of Rabbi: This one should be the blessing of the Patriarchs. IT WAS RELATED OF RABBI HANINA etc. What is the [Scriptural] basis for this? — R. Joshua b. Levi said: Because Scripture says: Peace to him that is far off and to him that is near, saith the Lord that createth the fruit of the lips, and I will heal him. R. Hiyya b. Abba said in the name of R. Johanan: All the prophets prophesied only on behalf of  one who gives his daughter in marriage to a scholar and who conducts business on behalf of a scholar and who allows a scholar the use of his possessions. But as for the scholars themselves, Eye hath not seen, oh God, beside Thee what He will do for him that waiteth for Him. R. Hiyya b. Abba also said in the name of R. Johanan: All the prophets prophesied only for the days of the Messiah, but as for the world to come, 'Eye hath not seen, oh God, beside Thee'. These Rabbis differ from Samuel; for Samuel said: There is no difference between this world and the days of the Messiah except [that in the latter there will be no] bondage of foreign powers, as it says: For the poor shall never cease out of the land. R. Hiyya b. Abba also said in the name of R. Johanan: All the prophets prophesied only on behalf of penitents; but as for the wholly righteous, 'Eye hath not seen, oh God, beside Thee'. He differs in this from R. Abbahu. For R. Abbahu said: In the place where penitents stand even the wholly righteous cannot stand, as it says: Peace, peace to him that was far and to him that is near  — to him that was far first, and then to him that is near. R. Johanan, however, said: What is meant by 'far'? One who from the beginning was far from transgression. And what is meant by 'near'? That he was once near to transgression and now has gone far from it.  What is the meaning of 'Eye hath not seen'? R. Joshua b. Levi said: This is the wine which has been preserved in its grapes from the six days of Creation.  R. Samuel b. Nahmani said: This is Eden,  which has never been seen by the eye of any creature, perhaps you will say, Where then was Adam? He was in the garden. Perhaps you will say, the garden and Eden are the same? Not so! For the text says: And a river went out of Eden to water the garden  — the garden is one thing and Eden is another. Our Rabbis taught: Once the son of R. Gamaliel fell ill. He sent two scholars to R. Hanina b. Dosa to ask him to pray for him. When he saw them he went up to an upper chamber and prayed for him. When he came down he said to them: Go, the fever has left him; They said to him: Are you a prophet? He replied: I am neither a prophet nor the son of a prophet, but I learnt this from experience. If my prayer is fluent in my mouth, I know that he is accepted: but if not, I know that he is rejected.  They sat down and made a note of the exact moment. When they came to R. Gamaliel, he said to them: By the temple service! You have not been a moment too soon or too late, but so it happened: at that very moment the fever left him and he asked for water to drink. On another occasion it happened that R. Hanina b. Dosa went to study Torah with R. Johanan ben Zakkai. The son of R. Johanan ben Zakkai fell ill. He said to him: Hanina my son, pray for him that he may live. He put his head between his knees and prayed for him and he lived. Said R. Johanan ben Zakkai: If Ben Zakkai had stuck his head between his knees for the whole day, no notice would have been taken of him. Said his wife to him: Is Hanina greater than you are? He replied to her: No; but he is like a servant before the king,  and I am like a nobleman before a king. R. Hiyya b. Abba said in the name of R. Johanan: A man should not pray save in a room which has windows,  since it says, Now his windows were open in his upper chamber towards Jerusalem. R. Kahana said: I consider a man impertinent who prays in a valley.  R. Kahana also said: I consider a man impertinent who openly  recounts his sins, since it is said, Happy is he whose transgression is forgiven, whose sin is covered.