תלמוד בבלי
בבא מציעא
דף ע״א ע״א
אדם קורא לחבירו רשע יורד עמו לחייו - כתוב בתשובות הגאונים בשם רב צדוק גאון יורד עמו לחייו רשאי לשרוף שליש תבואתו ותימה גדול מנין לו זה:
הא חזינן דלא עבדי הכי ומתמוטטים - וא"ת דלמא משום שאר עבירות הכתובים באותו פסוק ושוחד על נקי לא לקח וי"ל דפריך דחזינן צדיקים גמורים נמי מתמוטטין א"נ לר"ע פריך דדריש בסוף מכות (דף כד. ע"ש) עושה אלה עושה אחת מכל אלה לא ימוט:
או לעקר זה הנמכר לעבודת כוכבים עצמה - וא"ת למ"ל למכתב בתר עקר משפחת גר דהיינו נכרי כיון דנמכר לעבודת כוכבים א"כ נמכר לנכרי וי"ל דה"א לעבודת כוכבים של ישראל כגון פסלו של מיכה א"נ אי לאו דכתיב משפחת גר ה"א דעקר היינו נכרי אבל אין לתרץ דאצטריך משום גאולת קרובים דמגר תושב נפיק כ"ש נכרי:
אינו עובד לא את הבן ולא את הבת - אגב בן נקט בת דאפילו נמכר לישראל אינו עובד את הבת:
לא תרבי כלבא - משום לזות שפתים בעלמא לפי שהולך אחריה שלא נחשדו ישראל על הזכור ועל הבהמה וגם אין אסור להתייחד:
Sefaria
שְׁמוֹת כ״ב:כ״ד · תְּהִלִּים ט״ו:ה׳ · מגילה ו׳: · חֲבַקּוּק א׳:י״ג · וַיִּקְרָא כ״ה:ל״ט · וַיִּקְרָא כ״ה:מ״ז · קידושין כ׳. · וַיִּקְרָא כ״ה:מ״ז · וַיִּקְרָא כ״ה:מ״א · שְׁמוֹת כ״א:ו׳ · קידושין י״ז: · וַיִּקְרָא כ״ה:ל״ה
מסורת הש״ס