תלמוד בבלי
זבחים
דף ע״ז ע״ב
כגון שעלו על הכבש - וכיון דלר"ע לא ירדו מן המזבח הני מעלן לכתחלה מכבש למזבח דקי"ל לקמן (זבחים דף פו.) כשם שהמזבח מקדש כך הכבש מקדש:
אפי' בעינייהו - שלא נתערבו בתמימים אם עלו בעלי מומין לכבש לר"ע יקרבו:
בם - משמע כשהן בפני עצמן:
מידי דהוי אבשר חטאת - דמודיתו לי דאם נתערב באיברי עולה יקרב לשם עצים כדאמרן:
מתני' איברים - של עולות הרבה באיברי עולת בעלת מום אם קרב [א' מהם] תלינן איסורא ביה:
יצא לבית השרפה - דלא תלינן איסורא בקריבין כבר: גמ' (לא נחלקו כו'):
אלא שנים שנים - זוג זוג יקריבם דאיכא למימר מיגו דהאי לאו דאיסורא הוא דהאי נמי לאו איסורא הוא ואיסורא אזיל ליה בההוא דקרב קודם שנמלך אבל אחד אחד דליכא מיגו לא:
חוץ מאחד מהן כו' - מכלל דלרבי אליעזר קרב:
זוג אחד - שני ראשים:
מתני' שנתערב ביין - שהוא אדום ואין מראה ניכר בו:
רואין אותו יין כאילו הוא מים - ואומדין אם היה דם שנתערב כאן ניכר במים הללו כשר לזריקה:
בדם הבהמה - של חולין:
רואין אותו - של חולין כאילו הוא מים ואומדין אותו אם היה דם הזבח ניכר כשר ואע"פ שהחולין רבין עליו: