זבחים

וכולן הכהנים רשאין כו' - משנה היא בפ' כל התדיר (לקמן זבחים דף צ:) וגבי קדשים קאי:

לשנות באכילתן כגון לאכלן צלויין כו' - אמר קרא לך נתתים למשחה (במדבר י״ח:ח׳) לגדולה כדרך שהמלכים אוכלין:

ותבלי תרומה - ואע"ג דקא ממעט בזמן אכילת תרומה:

אין לוקחין תרומה - הכהנים בכסף מעשר שני בירושלים:

מפני שממעט באכילתה - במקום אכילתה דמעכשיו לא יאכלנה אלא בירושלים:

כי אתא - אביי קמיה דרב יוסף:

א"ל אמאי לא תותביה - נמי מהא:

לבית הפסול - כשצריך לאכול השמן בזמן השביעית:

ה"נ - דרבנן תרומת ירק:

אי הכי - דמשום דרבנן הוא:

איפכא מיבעיא ליה למיתני - אין. מבשלין ירק של תרומה בשמן שביעית ורבי שמעון מתיר אבל השתא שמן תרומה דאורייתא היא דכתיב (שם) כל חלב יצהר וקא שרי ר"ש:

דאיערב - שמן בירק ועל כרחו יבשלם יחד כדמפרש לקמיה דאי אפשר לסוחטו כולו ממנו:

הא לא דמי כו' - סיומא דקושיא הוא:

חתיכה בחתיכות - מתני' היא וקתני תאכל כחמור שבהן ואפילו לרבנן והכא נמי אי בדאיערב עסקינן לא הוו פליגי רבנן עליה:

וקמפסיד בשביעית - ורחמנא אמר לאכלה ולא להפסד:

למחרת - בספק מצורע מוחלט וספק אינו מוחלט קאי למחרת ביום השמיני: