יומא

אמרו ליה לרב יוסף - שהוא היה מאור עינים ואינו מכיר בדבר:

תרום רישיך - תהיה ראש ישיבת הכרך:

התם מיבעי ליה למיקם - במקום שהפסיעות כלות ולא לחזור לאלתר:

ואם לא עשה כן - נראה כמו שלא נטל רשות להיפטר:

וראוי לו שלא התפלל - ראוי לו שלא התפלל גרסינן כלומר נוח היה לו אם לא התפלל כמו ראוי לו שלא בא לעולם:

מימינו אש דת - אלמא ימין עדיפא:

ורבבה מימינך - הימין סובלת רבבה מזיקין:

וכי תימא אורחא הוא - שהימין מוכנת להשתמש בה לכך ניתנו הלוחות בימין ולאו חשיבותא דימין היא:

לשמאל דידך - דהיא ימינו של הקב"ה שהמתפלל רואה עצמו כאילו שכינה למול פניו שנאמר שויתי ה' לנגדי תמיד (תהלים טז):

שחונה - חמה:

עביד שולטן - עושה ממשלה:

עוברי דרכים - מתפללים שלא ירדו גשמים:

וחנינא בנחת - שאין לי זריעה בשדות:

מתני' נביאים הראשונים - דוד ושמואל מפרש במס' סוטה (דף מח:):

ושתייה היתה נקראת - מפרש בגמ':

למקום שנכנס - לבית קדשי הקדשים:

במקום שעמד - בין הבדים:

ולא היה מתכוון להזות לא למעלה וכו' - שתהא אחת למעלה בחודה של כפורת העליון והשבע למטה מאמצעה שהרי לא על הכפורת נוגעים אלא לארץ נופלות:

אלא כמצליף - בשורה זו תחת זו כל שמונה הזאות כמצליף לא ידעתי לשונו:

נטל דם הפר תחילה והניח דם השעיר - מסקנא דמילתיה דר' יהודה היא דאמר לא היה שם אלא כן אחד וצריך ליטול דם הפר תחילה:

וכך היה מונה - בגמרא מפרש טעמא:

על הפרוכת - כדכתיב וכן יעשה לאהל מועד (ויקרא ט״ז:ט״ז):

עירה דם הפר וכו' - כדכתיב במתנות המזבח ולקח מדם הפר ומדם השעיר מדם שניהן יחדיו:

ונתן המלא וכו' - בגמרא מפרש חוזר ומערה מזרק מלא לתוך הריקן כדי לערבן יפה:

גמ' ויביאו בבלה - ליהויכין:

עם כלי חמדת - הוא ארון:

ויאריכו הבדים וגו' - סיפיה דקרא ויהיו שם עד היום הזה:

ופליגא דעולא - הא דתניא ר' שמעון אומר ארון גלה לבבל:

ראשונה ושניה - כלומר משני מקראות: