יומא

אעפ"י שיפת אלהים ליפת - שזכו פרסיים לבנות בית שני אין שכינה שורה אלא במקדש ראשון שבנה שלמה שבא מזרעו של שם:

סקיסתן גווייתא וסקיסתן ברייתא - אסבתה וסבתכא קאי ששמן שוה והם מחוז מוקף הרים והחיצונה מקפת את הפנימית ורחוקה פנימית חוץ מן היקף חיצונה לכל צד מאה פרסי והיקף החיצונה אלפא פרסי:

מן הארץ ההיא יצא - שלא להיות בעצת דור הפלגה:

ושם אחימן וגו' - איידי דדריש שמהתא נקט נמי להאי:

שמשים את הארץ כשחיתות - בפסיעותיו:

וששי - לשון השאת והשבר (איכה ג׳:מ״ז) והשי"ן אחד לבדו שורש בתיבה:

תלמים - כשורות המחרישה:

דבר אחר לא גרסינן:

מעניקין את החמה - דומה שצוארו נוקב ועולה בחלון הרקיע:

אמר רבי יהושע בן לוי אמר רבי גרסינן:

אמרה קמיה ההוא מרבנן - להא אתקפתא דרבה בר עולא:

נפלו כשדיים ביד פרסיים - בלשאצר ביד דריוש המדי וכורש הפרסי חתנו:

והלא כמה לשכות היו שם - לשומרי הבית:

גזירה היתה - לקמיה מפרש גזירה שמא יאמרו כהן גדול בבית האסורים הוא חבוש:

אינו בית - וגבי מזוזה בעינן בית חשוב:

רבי יהודה מחייב - לענין מעשר דקיימא לן אין הטבל מתחייב במעשר מלאכול ממנו אכילת עראי עד שיראה פני הבית שנאמר בערתי הקודש מן הבית:

בעירוב - אם פתוחה לחצר שיש בה שאר דירות אוסרת על (בני) כולם אם לא עירבה עמהן:

ובמזוזה - ואע"ג דאינה עשויה לימות החמה ולימות הגשמים: