יבמות

שנתן לה אחרון גט - שאירסה:

מכלל דלא בעיא גט - אפילו מדרבנן דאי בעיא גט הא קי"ל (לקמן יבמות דף צד.) דאפי' ריח הגט פוסל לכהונה:

סיפא - לגבי קידושין ודאי כדקאמרת דלא בעיא גט ודקשיא לך שמא יאמרו גירש זה וקידש זה כו' לא אתי למימר הכי אלא אמרי מדנפקא בלא גט קידושי טעות הוו כגון על מנת שאני כהן ונמצא ישראל:

יש חולץ לאחותו מספק - אע"פ שהיא מחמש עשרה נשים הפוטרות צרותיהן וכן לבתו ואמו:

תנאי כתובה - מזונייכי וכסותייכי ופירות שאכל נמי לא משלם אע"ג דאין לה כתובה משום דרבנן קנסוה. ומשום דאשכחן באלמנה דיש לה פירות שאכל הוא דאיצטריך למימר הכא דאין לה:

אין תורמין מן הטמא כו' - משום הפסד כהן:

בשוגג תרומתו תרומה - כדרבי אלעאי לקמן:

ההיא גריוא - דתרומה:

את השירים - את הטהור שזה היה עושה אותו שירים:

אבל תרומה הוי - וקדשה ויחזור ויתרום מן הטהור:

דלמא פשע - ולא הדר מפריש מן הטהור. ולקמן פריך כיון דמדאורייתא תרומה היא מדקתני בשוגג תרומתו תרומה היכי מפקעינן לה מקדושתה משום דלמא פשע:

ונמצאת מרה - שוגג הוא מדקתני נמצאת מכלל דמעיקרא לא הוה ידע:

בתרי מאני ציית - כלומר התם כיון דמתרי מאני כי אמרת ליה הדר תרום מאידך ציית לך וליכא למגזר דלמא פשע אבל מטמא על הטהור דתרוייהו בחד מנא רבו בעציץ נקוב כי אמרת ליה תן זו וחזור והפרש אחרת אינו שומע לך ונותן את הטמאה לכהן ומוטב תחזור זו לטיבלה ויתן טהורה לכהן:

אבל תרומה הוי - והכהן מדליקה מיד: