תלמוד בבלי
יבמות
דף ע״ו ע״ב
ותיפוק ליה - דאפי' גיירה מצרית ראשונה היא ואפ"ה קרי ליה חתנות:
הנך אזלי לעלמא - מתו וטבעו בימי פרעה וכי אזהר רחמנא מערב רב:
והני אחריני נינהו - אומות אחרים באו וישבו בארצם:
אשיא לבני מצרית שניה - שאם אשיאנו מצרית ראשונה יהא בנה שני לה דאמרינן בפירקין (לקמן יבמות עח.) הלך אחר פסולן אלמא לא אזדו לעלמא והני מצרים נינהו:
לא נסיב מידי - אלא לזנות היה מתכוין:
דבק שלמה לאהבה - ולא לאישות:
והא אנן לא תנן הכי - כי הך מתניתא דקתני לעיל פצוע דכא מותר בנתינה:
גיורת ומשוחררת אין - דלישראל כשר נמי שריא:
הא בנתינה אסור - כישראל מעליא דבקדושתיה קאי:
מתני' אם הלכה - שמעת מרבותיך שהנקבות מותרות מיד במצרי ואדומי נקבל ממך:
ואם לדין - שאתה דן ק"ו מעצמך יש תשובות להשיב ובגמרא מפרש לה:
לא כי - אפילו אני דן מעצמי אין לכם תשובה כדמפרש בגמרא ומ"מ הלכה אני אומר:
גמ' ולא ידע ליה - שאול לדוד:
באוכלוסא - שר על ס' רבוא:
שהמלך פורץ - גדרות של אחרים לעשות לו דרך קצר מביתו לפרדסו או לכרמו:
חשיבא בעלמא הוי - כדמפ' דחזא ביה סימני מלכות הלכך לא אפשר דלא הוי רישא:
מאי טעמא אמר ליה שאל - מאי חזא דמסתפי מיניה ממלכותא:
ממזר כתיב מום זר - כל שיש בו מום זרות:
Sefaria
מסורת הש״ס