יבמות

מן החטא - הרהור עבירה:

עבורי מיעברא במלה - נוחה לרצות ומעברת על מדותיה:

פומא - לקלל ולגדף עד זמן סעודה כדי לצערו:

ומהדרא ליה גבא - שלא לאכול עמו ומצערתו:

מתפקקין - נסתמין לשון ויפק כמו פוקקין הנקבים (שבת דף קכה:):

צרתה בצדה - ישא אחרת אצלה:

בחברתה - מקבלת תוכחה יותר:

בסילתא - קוץ:

סגריר - יום ברד ורוח:

דלף טורד וגו' ואשת מדינים נשתוה - שוין הן:

תלוין בכספו - שאין לו זריעה בקרקע דכל שעה מיצר ודואג שמא תייקר התבואה או ינעלו שערי שבר:

אין אלהים - מי שאמר אין אלהים קרי נבל:

חברי - פרסיים רשעים ומבזין ואינם מכירים כבודם של ישראל:

שגא - כפף:

נפל - מרוב צער שהיו בני הישיבה מסורים בידם:

אמרו ליה מקבלי שוחדא - לבטל גזירתא:

תריץ יתיב - ושמח:

אמרו ליה על שלשה גזרו - אמר להם מפני שלשה עבירות שהיו ביד בני בבל:

גזרו על הבשר - שלא יאכלו בשר שחוטה: אמר להם מפני עבירה שבידם שהיו גוזלים מתנות כהונה זרוע ולחיים וקיבה:

[ועל המרחצאות מפני הטבילה - שלא היו זהירין בה:

מחטטי שכבי - מוציאים הנקברים מקבריהם]:

ששמחים ביום אידם - באה עליהם זו הגזרה להתאבל בה:

בכם ובאבותיכם - ואבותם כבר מתו ומה מכה יש בהן [אלא] חטוטי שכבי:

וכתיב ונבחר מות מחיים - בתריה דההוא קרא דהואיל ואין ניתנים לקבורה היאך יבחרו החיים למות:

א"ל - האי נבחר לא קאמר שיהו הן בוחרין מות מחיים אלא נביא הוא דקאמר להו מוטב להן לרשעים שימותו ממה שיחטאו ויחיו:

מספר ימיו כפלים - כלומר שמח בחלקו ודומה לו כאילו ימיו כפלים:

מאשת חן - של אחרים:

רוכל - המוכר בשמים לנשים להתקשט בהן ומצוי בו ניאוף ובא בעלה ופצעו:

כניצוץ אש המבעיר גחלת - כן יצרו מבעירו:

ככלוב - קן עופות:

מחר - מת ואיננו בעולם ולא יראה אותה דאגה שהוא מיצר וירא ודואג עליה ונמצא שנצטער אתמול על עולם שאין שלו:

גוף - פרגוד שחוצץ בין שכינה למלאכים ושם רוחות ונשמות נתונות שנבראו מששת ימי בראשית העתידות להנתן בגופים העתידים להבראות:

שנאמר כי רוח מלפני יעטוף - הגאולה ונשמות שאני עשיתי:

יעטוף - לשון עכבה כדכתיב (בראשית ל) והיה העטופים ללבן. ורישיה משתעי בגאולה כי לא לעולם אריב וגו':

ואתם פרו ורבו - בתריה דתרוייהו כתיב הלכך כמו שעשה שתיהן הוא: