יבמות

שאין משלם קנס במפותה - שאם מפותה היא אהנו ליה נשואין למפטריה מקנסא שהמפתה אין משלם קנס אלא כשאין כונסה דכתיב אם מאן ימאן (שמות כ״ב:ט״ו) אבל אם מהור ימהרנה לו לאשה לא יתן כלום אבל אונס נותן מיד אפילו הוא כונסה דכתיב (דברים כ״ב:י״ט) ונתן האיש השוכב עמה ולו תהיה לאשה:

אמרה לשמעתא - להא דרב הונא דאמר ומוציאה בגט:

סופה להיות מוכת עץ תחתיו - כלומר סופה ליבעל לו ולאבד בתוליה:

סופה להיות בעולה תחתיו - ואם נשא נשוי דקתני לגמרי קאמר דמותר לקיימה הואיל ולעצמו נבעלה וסופה להיות בעולה לו:

סבר לה כר' אלעזר - דאמר (לקמן יבמות דף סא:) פנוי הבא על הפנויה שלא לשם אישות עשאה זונה וקיימה עליה בלאו ומחייבי לאוין דכהונה הוי הולד חלל:

דרב עמרם - לקמן בפירקין (שם):

ביש חלל מחייבי עשה - ר' אליעזר ב"י לא כר' אלעזר סבירא ליה ולאו זונה היא ולא קיימא עליה בלאו אלא בעשה דכתיב בתולה יקח ולא בעולה ולאו הבא מכלל עשה עשה:

וכתיב לא יחלל אכולהו - ואפי' אבתולה יקח ולא בעולה דעשה הוא:

אלה הפסיק הענין - דכתיב אלה בתר חייבי לאוין לאשמועינן אלה שהן חייבי לאוין חלוקין מדין חייבי עשה:

למעוטי נדה - שאם בא כהן על אשתו נדה אין הולד חלל:

ולכתביה לבסוף - הואיל ולאו לפלוגינהו אתי:

קשיא - לרב אשי דמוקי פלוגתייהו בטעמא דהני קראי:

אחותו ארוסה - של כהן הדיוט אבל נשואה פשיטא לן דאין מטמא דכתיב ולאחותו הבתולה:

אנוסה ומפותה - אחותו שנאנסה או שנתפתתה:

דברי הכל אין מטמא לה - וטעמא דכולהו מפרש לקמן:

ומוכת עץ אין מטמא לה דברי ר"ש - ר"ש לטעמיה דאמר במתניתין מוכת עץ אסורה לכ"ג אלמא לאו בכלל בתולה היא:

שאינה ראויה לכ"ג אין מטמא לה - דהכא והכא בתולה כתיב:

דברי כל אדם - ואפי' לרבי מאיר דפסיל בוגרת לכהן גדול הכא לענין טומאה איתרבי כדלקמן:

פרט לאנוסה ומפותה - שאינה בתולה:

יכול שאני מוציא אף מוכת עץ - שאינה בתולה:

לרבות את הארוסה - ואיצטריך לרבויא דלא תימא אשר לא היתה פרט לארוסה שהיתה לאיש דהויה לשון קידושין היא:

ה"ג למה לי קרא והא אמר ר"מ בתולה מקצת בתולים משמע - לעיל אמר הכי מדאיצטריך למכתב בבתוליה לגבי כ"ג להוציא את הבוגרת לר"מ מכלל דבתולה בוגרת נמי משמע:

מהתם - כי ימצא איש נערה בתולה (דברים כ״ב:כ״ח):