תלמוד בבלי
יבמות
דף נ״ז ע״ב
יש חופה לפסולות - כה"ג שהכניס אלמנה בת כהן לחופה ולא בא עליה ומעיקרא נמי לא קידשה אפילו הכי פסלה מתרומה דבי נשא דחופה ככניסת בעילה דמיא:
ומודה לי אבא - משום דקשיש מיניה קרי ליה אבא כמו לשון נשיאי ורבי:
הואיל ואין לה ביאה - אין ביאתה פוסלתה מתרומת אביה אין חופתה פוסלתה:
אף אנן נמי תנינא - דאין ביאתה פוסלתה וכיון דאין ביאתה פוסלתה כ"ש דאין חופתה פוסלתה דהא חשיבות חופה אינה אלא משום שהיא קרובה לביאה והיכא דביאה לא חשיבא כל שכן חופה:
ומטמאה את בועלה - אם נדה היא לטמא בועלה משכב תחתון כעליון במסכת נדה מפרש לה שיהא תחתון של בועל נדה כעליונו של זב שמטמא אוכלין ומשקין ואין מטמא אדם וכלים כתחתון של נדה עצמה שהוא קרוי מדרס ואב הטומאה:
מן הפסולין - כגון חלל נתין וממזר או אלמנה לכהן גדול:
פסלה - מתרומת בית אביה: