יבמות

גמ' אתי לאיחלופי בגיטא - שיכתבנו סופר בור בגט גירושין לגרש בו אשה:

אפי' כשהיא יושבת באפריון - ונושאין אותה מבית אביה לבית בעלה לחופה ואמרה אי אפשי בו דאיכא למימר אי לא בעיא ליה תיחות ותזיל אפי' הכי הוי מיאון:

אפי' אורחים - דליכא בית דין ותו דהני מישתק שתקי ולא קא מודעי:

אצל חנוני - דליכא אלא חנוני ואיכא למימר משום דאטרחה הוא להביא לו חפץ משלו:ל"ג והגדילה:

נתקדשה - לאחר בלא מיאון:

בקידושין - שנתקדשה לאחר פליגי דלא הוי מיאון אבל בנישואין מודו או דלמא אפי' בנישואין שנישאת לאחר בלא מיאון פליגי:

הלכה כר' יהודה - אתרוייהו איתמר:

דהוה נסיבא מעיקרא - לראשון ואפילו הכי נפקא במיאון קל:

למיבדקינהו - אי הוו מיהדרין ממרדייהו:

ועומדת מחיקו - אם בת כהן לישראל היא:

וטובלת - מפני תשמיש ששמשה ואוכלת לערב בתרומה:

ר' יהושע אומר זכאי במציאתה - דרבנן אפקרוה גביה והפקר בית דין היה הפקר:

ומיטמא לה - אם כהן הוא ואע"ג דנישואין דידה דרבנן הא אוקימנא בהאשה כיון דירית לה הויא לה כמת מצוה:

תבעוה לינשא - בעודה תחתיו ונתעכבה מלינשא בשבילו כאילו היא אשתו וצריכה מיאון:

נתן לה גט זו היא עכבה מן האיש - דכיון שלא מיאנה בו גליא דעתה דבשבילו היתה מעכבת אצלו ואשתו היא ליאסר בקרובותיה ופסלה בגיטו מן הכהונה:

עכבה שאינה מן האיש - לא נתעכבה אצלו בשביל אישות:

מתני' נתן לה גט - ואפי' היא קטנה הרי היא כשאר גרושות ואסורה בקרוביו:

מותרת לחזור לו - אף על גב דאם לא החזירה ונישאת לאחר מתוך הגירושין ונתארמלה אסורה לראשון אפי' הכי כי החזירה ומיאנה בו אתי מיאון וגלי עלה דקטנה היא ובטלוה לגיטה ולא הוי בחזרה שניה כמחזיר גרושתו משניסת לאחר: