Yevamot — Daf 108a

אתי לאיחלופי בגיטא תקינו הכי ביום פלוני מיאנה פלונית בת פלוני באנפנא

תנו רבנן אי זהו מיאון אמרה אי אפשי בפלוני בעלי אי אפשי בקידושין שקידשוני אמי ואחי יתר על כן אמר ר' יהודה אפילו יושבת באפריון והולכת מבית אביה לבית בעלה ואמרה אי אפשי בפלוני בעלי זהו מיאון

יתר על כן אמר רבי יהודה אפי' היו אורחין מסובין בבית בעלה והיא עומדת ומשקה עליהם ואמרה להם אי אפשי בפלוני בעלי הרי הוא מיאון יתר על כן אמר רבי יוסי בר יהודה אפילו שיגרה בעלה אצל חנוני להביא לו חפץ משלו ואמרה אי אפשי בפלוני בעלי אין לך מיאון גדול מזה:

רבי חנינא בן אנטיגנוס אומר כל תינוקת וכו': אמר רב יהודה אמר שמואל הלכה כרבי חנינא בן אנטיגנוס תנא קטנה שלא מיאנה ועמדה ונשאת משום רבי יהודה בן בתירה אמרו נישואיה הן הן מיאוניה

איבעיא להו נתקדשה מהו תא שמע קטנה שלא מיאנה ועמדה ונתקדשה משום ר' יהודה בן בתירה אמרו קידושיה הן הן מיאוניה

איבעיא להו פליגי רבנן עליה דרבי יהודה בן בתירה או לא אם תימצי לומר פליגי בקידושין או אפי' בנישואין ואם תימצי לומר פליגי אפילו בנישואין הלכה כמותו או אין הלכה כמותו ואם תימצי לומר הלכה כמותו בנישואין או אפילו בקידושין

תא שמע אמר רב יהודה אמר שמואל הלכה כר' יהודה בן בתירה הלכה מכלל דפליגי

ואכתי תיבעי לך דהוה נסיבא מעיקרא או דלמא מיקדשא ת"ש דכלתיה דאבדן אימרוד שדר רבי זוגי דרבנן למיבדקינהו אמרי להו נשי חזו גברייכו דקאתו אמרי להו ניהוו גברייכו דידכו

אמר רבי אין לך מיאון גדול מזה מאי לאו דהוה נסיבא לא דהוה מיקדשא קדושי והלכה כרבי יהודה בן בתירה ואפי' בנישואין דקמא:

רבי אלעזר אומר וכו': אמר רב יהודה אמר שמואל חוזרני על כל צדדי חכמים ולא מצאתי אדם שהשוה מדותיו בקטנה כרבי אלעזר שעשאה רבי אלעזר כמטיילת עמו בחצר ועומדת מחיקו וטובלת ואוכלת בתרומה לערב

תניא רבי אליעזר אומר אין מעשה קטנה כלום ואין בעלה זכאי לא במציאתה ולא במעשה ידיה ולא בהפרת נדריה ואינו יורשה ואין מיטמא לה כללו של דבר אינה כאשתו לכל דבר אלא שצריכה מיאון

רבי יהושע אומר בעלה זכאי במציאתה ובמעשה ידיה ובהפרת נדריה ויורשה ומיטמא לה כללו של דבר הרי היא כאשתו לכל דבר אלא שיוצאה במיאון

אמר רבי נראין דברי רבי אליעזר מדברי רבי יהושע שרבי אליעזר השוה מדותיו בקטנה ורבי יהושע חלק מאי חלק אי אשתו היא תיבעי גט

לרבי אליעזר נמי אי לאו אשתו היא מיאון נמי לא תיבעי אלא בכדי תיפוק:

ר"א בן יעקב אומר וכו': ה"ד עכבה שהיא מן האיש ועכבה שאינה מן האיש א"ר יהודה אמר שמואל תבעוה לינשא ואמרה מחמת פלוני בעלי זו היא עכבה שהיא מן האיש מחמת בני אדם שאינם מהוגנין לי זו היא עכבה שאינה מן האיש

אביי בר אבין ורב חנינא בר אבין דאמרי תרוייהו נתן לה גט זו היא עכבה שהיא מן האיש והוא אסור בקרובותיה והיא אסורה בקרוביו ופסלה מן הכהונה מיאנה בו זו היא עכבה שאינה מן האיש והוא מותר בקרובותיה והיא מותרת בקרוביו ולא פסלה מן הכהונה

הא קתני לקמן הממאנת באיש הוא מותר בקרובותיה והיא מותרת בקרוביו ולא פסלה מן הכהונה נתן לה גט הוא אסור בקרובותיה והיא אסורה בקרוביו ופסלה מן הכהונה פרושי קמפרש:

מתני׳ הממאנת באיש הוא מותר בקרובותיה והיא מותרת בקרוביו ולא פסלה מן הכהונה נתן לה גט הוא אסור בקרובותיה והיא אסורה בקרוביו ופסלה מן הכהונה

נתן לה גט והחזירה מיאנה בו ונשאת לאחר ונתארמלה או נתגרשה מותרת לחזור לו מיאנה בו והחזירה נתן לה גט ונשאת לאחר ונתארמלה או נתגרשה אסורה לחזור לו

people might mistake it for a letter of divorce,  the following formula was instituted: 'On the Nth day, So-and-so the daughter of So-and-so made a declaration of refusal in our presence'. Our Rabbis taught: What is regarded as mi'un? — If she  said, 'I do not want So-and-so my husband', or 'I do not want the betrothal which my mother or my brothers have arranged for me'.  R. Judah said even more than this:  Even if while sitting in the bridal litter,  and being carried  from her father's house to the home of her husband, she said, 'I do not want So-and-so my husband', her statement  is regarded as  a declaration of refusal. R. Judah said more than this:  Even if, while the wedding guests were reclining [on their dining couches] in her husband's house and she was standing and waiting  upon them, she said to them, 'I do not want my husband So-and-so', her statement  is regarded as  a declaration of refusal. R. Jose b. Judah said more than this: Even if, while her husband sent her to a shopkeeper to bring him something for himself,  she said, 'I do not want So-and-so my husband', you can have no mi'un more valid than this one. R. HANINA B. ANTIGONUS RULED: ANY CHILD etc. Rab Judah reported in the name of Samuel: The halachah is in agreement with R. Hanina b. Antigonus. A Tanna taught: If a minor who did not make a declaration of refusal married herself again, her marriage, it was stated in the name of R. Judah b. Bathyra, is to be regarded as her declaration of refusal. It was asked: What is the law where she  was only betrothed?  — Come and hear: If a minor who did not make a declaration of refusal betrothed herself [to another man], her betrothal, it was stated in the name of R. Judah b. Bathyra, is regarded as her declaration of refusal. The question was raised: Do the Rabbis differ from R. Judah b. Bathyra or not? If you can find some ground for holding that they differ, [it may be asked whether only] in respect of betrothal,  or even in respect of marriage? And should you find some reason for holding that they differ even in respect of marriage [the question arises whether] the halachah is in agreement with him  or not? And if you can find some ground for holding that the halachah is in agreement with him [it may be asked whether only] in respect of marriage or also in respect of betrothal? — Come and hear: Rab Judah stated in the name of Samuel that the halachah is in agreement with R. Judah b. Bathyra;  [since it had to be stated that] the halachah [is so] it may be inferred that they differ. The question, however, still remains [whether the minor spoken of]  is one who was married in the first instance  or perhaps she is one who was only betrothed?  — Come and hear: Abdan's  daughters-in-law  rebelled [against their husbands].  When Rabbi sent a pair of Rabbis to interrogate then,  some women said to them, 'See your husbands are coming'. 'May they', they replied, 'be your husbands!'  and 'Rabbi decided: 'No more significant mi'un than this is required'. Was not this a case of marriage?  — No, one of betrothal only. The halachah, however, is in agreement with R. Judah b. Bathyra, even where marriage with the first husband has taken place. R. ELIEZER  RULED etc. Rab Judah stated in the name of Samuel: I have surveyed [the rulings] of the Sages from all aspects and found no man who was so consistent in his treatment of the minor as R. Eliezer.  For R. Eliezer  regarded her as one taking a walk with [her husband] in his courtyard who, when she rises from his bosom, performs her ritual immersion  and is permitted to eat terumah in the evening. It was taught: R. Eliezer stated: There is no validity whatsoever in the act of a minor, and her husband is entitled neither to anything she may find,  nor to the work of her hands,  nor may he annul her vows;  he is not her heir  and he may not defile himself for her.  This is the general rule: She is in no respect regarded as his wife, except that it is necessary for her to make a declaration of refusal.  R. Joshua stated: Her husband has the right to anything she finds  and to the work of her hands,  to annul her vows,  to be her heir,  and to defile himself for her;  the general principle being that she is regarded as his wife in every respect, except that she may leave him  by a declaration of refusal.  Said Rabbi: The views of R. Eliezer are more acceptable than those of R. Joshua; for R. Eliezer is consistent throughout in his treatment of the minor while R. Joshua makes distinctions. What [unreasonable] distinctions does he make? — If she is regarded as his wife, she should also require a letter of divorce.  But according to R. Eliezer also [it may be argued] if she is not regarded as his wife, she should require no mi'un either! — Should she then depart without any formality whatever? R. ELIEZER B. JACOB RULED: etc. What is to be understood by a HINDRANCE THAT WAS DUE TO THE HUSBAND and a HINDRANCE THAT WAS NOT DUE TO THE HUSBAND? — Rab Judah replied in the name of Samuel: If when she was asked to marry  she replied, '[I must refuse the offer] owing to So-and-so my husband'; such a HINDRANCE is one THAT WAS DUE TO THE HUSBAND.  [If, however, she refused the offer] 'because', [she said] 'the men [who proposed] are not suitable for me'; such a HINDRANCE is one THAT WAS NOT DUE TO THE HUSBAND. Both Abaye b. Abin and R. Hanina b. Abin gave the following explanation: If he gave her a letter of divorce, the HINDRANCE IS one THAT WAS DUE TO THE HUSBAND  and, therefore, he is forbidden to marry her relatives and she is forbidden to marry his relatives, and he also disqualifies her from marrying a priest.  If, however, she exercised her right of refusal against him, the HINDRANCE is one THAT WAS NOT DUE TO THE HUSBAND and, therefore, he is permitted to marry her relatives and she is permitted to marry his relatives, and he does not disqualify her from marrying a priest. But surely, this  was specifically stated below: If a minor made a declaration of refusal against a man, he is permitted to marry her relatives and she is permitted to marry his relatives, and he does not disqualify her from marrying a priest; but if he gave her a letter of divorce he is forbidden to marry her relatives and she is forbidden to marry his relatives, and he also disqualifies her from marrying a priest!  — The latter  is merely an explanation [of the former]. MISHNAH. IF A MINOR MADE A DECLARATION OF REFUSAL AGAINST A MAN, HE IS PERMITTED [TO MARRY] HER RELATIVES AND SHE IS PERMITTED TO [MARRY] HIS RELATIVES, AND HE DOES NOT DISQUALIFY HER FROM [MARRYING] A PRIEST;  BUT IF HE GAVE HER A LETTER OF DIVORCE, HE IS FORBIDDEN TO [MARRY] HER RELATIVES AND SHE IS FORBIDDEN TO [MARRY] HIS RELATIVES, AND HE ALSO DISQUALIFIES HER FROM [MARRYING] A PRIEST.  IF HE GAVE HER A LETTER OF DIVORCE AND REMARRIED HER AND, AFTER SHE HAD EXERCISED HER RIGHT OF REFUSAL AGAINST HIM, SHE WAS MARRIED TO ANOTHER MAN AND BECAME A WIDOW OR WAS DIVORCED, SHE IS PERMITTED TO RETURN TO HIM.  IF, HOWEVER, SHE EXERCISED HER RIGHT OF REFUSAL AGAINST HIM  AND HE REMARRIED HER, AND SUBSEQUENTLY GAVE HER A LETTER OF DIVORCE AND THEN SHE WAS MARRIED TO ANOTHER MAN AND BECAME A WIDOW OR WAS DIVORCED, SHE IS FORBIDDEN TO RETURN TO HIM.