תענית

מתני' מאימתי מזכירין גבורות גשמים – שאומר משיב הרוח ומוריד הגשם ובגמרא מפרש טעמא אמאי קרי ליה גבורות גשמים מפני שיורדין בגבורה שנאמר עושה גדולות וגו':

סימן קללה בחג הן – כדאמרינן במס' סוכה בפרק הישן (סוכה דף כח:) מאימתי מותר לפנות משתסרח המקפה משל לעבד שבא למזוג כוס לרבו ושפך לו קיתון על פניו וא"ל אי אפשי בשמושך כלומר כשהגשמים יורדין לסוכה הכל יוצאין ונראה שאין הקב"ה חפץ שנשתמש לפניו ואמאי מתחילין להזכיר גבורות גשמים בחג ונראה שהוא מתפלל שיבא מטר בחג:

לא אמרתי לשאול – שיתפלל על הגשמים בחג כגון ותן טל ומטר:

אלא להזכיר – שמתחיל להזכיר בחג גבורות של מקום שמוריד גשמים:

בעונתו – כלומר בזמנו:

אם כן – ואמאי פוסק בפסח מלהזכיר:

גמ' תנא היכא קאי – כלומר מדקתני מאימתי מכלל דפשיטא ליה להאי תנא דחייבים להזכיר והיכא חזינן דמחייב להזכיר:

התם קאי – מזכירין גבורות גשמים כו' במסכת ברכות:

(וליתני התם – במסכת ברכות סמוך דתני מזכירין ליתני מאימתי):

מ"ש דשבקיה עד הכא – כלומר האי דקתני הכא בסדר מועד מאימתי ליתני התם דקתני מזכירין במסכת ברכות היינו סדר זרעים:

עד הכא – עד סדר מועד:

אלא – לא תימא דהא דקתני מאימתי דהתם קאי דתנא מראש השנה סליק ששניהן בסדר אחד הן להכי לא מצי למימר מאי שנא דשבקיה עד הכא:

(בחג – הוי דין על המים ומשום דתני מאימתי הוי דין על המים קתני נמי אימתי זמן הזכרה):

ואיידי דתני בחג נידונין – כלומר אגב דתנא בחג נידונין על המים קסבר בנפשיה הואיל ונידונין בחג על המים ש"מ בעינן להזכיר עניינא דמיא לרצויי על המים דליתו לברכה להכי קתני מאימתי מזכירין:

כתיב עושה גדולות עד אין חקר – אלמא דכתיב חקר בגשמים וכתיב חקר בברייתו של עולם מה ברייתו של עולם כתיב ביה גבורה אף גשמים הוי כמאן דכתיב ביה גבורה:

ואמר רבי יוחנן שלש מפתחות – היינו שלא נמסרו לשליח אחד ביחד:

יפתח ה' – ולא שליח: