סוטה

ויהי הוא בשער בנימין - לאחר כמה ימים היה ירמיה יוצא מירושלים ללכת ארץ בנימין לחלוק נחלה שנפלה לו ותפסו יראיה ויאמר לו אל הכשדים אתה נופל:

גמולה - בדולה כמו ויגמל (בראשית כא):

משך ידו - הקב"ה מהיות את לוצצים:

לא יגורך רע - לא יגור עמך רע וגבי מספרי לשון הרע כתיב דכתיב בההוא פרשתא כי אין בפיהו נכונה וגו':

מתני' משוח מלחמה - כהן שנתרבה לכך שנאמר ונגש הכהן וגו' ובגמרא פריך מאי קאמר:

ויקומו האנשים - כתיב גבי פקח בן רמליהו שנלחם עם אחז בדברי הימים ששבו מבני יהודה הרבה ושם היה נביא עודד שמו והוכיחם לבני ישראל ואמר להם בחמת ה' על בני יהודה נתנם בידכם והכיתם בהם לאין מרפא ועתה אתם אומרים לכבוש אותם לעבדים שמעוני והשיבו את השביה וגו':

לכל כושל - כל הכושלים שבהם שאינן יכולין לילך ברגליהם:

צהלת סוסים - צנף סוסים קרוי צהלה בלשון המקרא:

קלגסין - חיילות:

הגפת תריסין - מגיפין וסוגרין ומדבקין התריסין זה סמוך לזה כדי שינקשו זה על זה והקול נשמע כקול המון לאיים על שכנגדם:

שובך - שר צבא הדרעזר:

גמ' מאי קאמר - היכי יליף לשון הקודש מהכא:

דומיא דשוטר - תירוצא היא השופט ממונה על השוטר ששוטר עשוי לנגוש את מי שיצוה השופט לכוף:

ואימא סגן - מדבר דברים הללו דהא ממונה הוא ויש ממונה על גביו:

למה סגן ממונה - לאיזה דבר הוא ממונה ומוכן:

שאם אירע כו' - אבל בעוד שלא אירע פסול לכהן גדול אין לסגן גדולה של כלום:

מאי שנא שמע ישראל - למה מתחיל בלשון זה:

פעמיים מדבר עמהם אחת בספר - כשיצאו מארצם: