סוטה

לימא קסבר רבי - מדאיצטריך קרא שתהא קריאת שמע ככתבה:

כל התורה בכל לשון נאמרה - לקרות בבית הכנסת:

משום דכתיב שמע - איצטריך והיו דלא תדרשיה לקרית שמע בכל לשון אלא להשמיע לאזניו:

תפלה - דקתני מתני' בכל לשון לא צריך קרא דהא רחמי נינהו וההוא לישנא דידע לכוון לבו ליצלי:

יחיד - צריך שיסייעוהו מלאכי השרת ציבור לא צריכי להו דכתיב (איוב ל״ו:ה׳) הן אל כביר לא ימאס אינו מואס בתפלתן של רבים:

נצחו טליא דאזלו לאגחא קרבא באנטוכיא - שהלכו פרחי כהונה בני בית חשמונאי להלחם עם יוונים לפני יום הכפורים ונלחמו ביום הכפורים ושמע יוחנן בת קול כשהיה עובד עבודת יום הכפורים:

עבידתא - חיל לשון העביד את חילו עבודה גדולה (יחזקאל כט):

גסקלגס - שם מלך יון:

שאני בת קול - אותה מידה הממונה על כך יודעת בשבעים לשונות מפני שעשויה להשמיע והיא משתלחת לכל הלשונות פעמים לזה ופעמים לזה:

דאמר מר - לקמן בפרקא (סוטה דף לו:):

ולמדו - ליוסף שבעים לשונות:

ה"ג ברכת המזון דכתיב וברכת ולא גרסינן מנלן דלא בעיא קרא דמהיכא תיתי דבעינן לשון קודש:

בכל לשון שהיה מברך - לא קבע לו הכתוב לשון:

שבועת העדות מנלן - דאי לא כתב קרא איכא למימר דבעינן דומיא דשבועת הר גריזים והר עיבל שהוא בלשון הקודש:

ושמעה - מדלא כתיב והשביעוה באלה:

יעננו בקול - במתן תורה ובלשון הקודש ניתנה:

לדבר שהוא מעשה מעכב - בה כגון חליצה ורקיקה דככה משמע עיכובא דאסור לשנות וסמכו ליעשה לומר שהמעשה מעכב: