Sotah — Daf 33a

כל התורה בכל לשון נאמרה דאי סלקא דעתך בלשון הקודש נאמרה והיו דכתב רחמנא למה לי

איצטריך משום דכתיב שמע

לימא קסברי רבנן כל התורה כולה בלשון קודש נאמרה דאי סלקא דעתך בכל לשון שמע דכתב רחמנא למה לי

איצטריך משום דכתיב והיו

תפלה רחמי היא כל היכי דבעי מצלי

ותפלה בכל לשון והאמר רב יהודה לעולם אל ישאל אדם צרכיו בלשון ארמית דאמר רבי יוחנן כל השואל צרכיו בלשון ארמי אין מלאכי השרת נזקקין לו לפי שאין מלאכי השרת מכירין בלשון ארמי

לא קשיא הא ביחיד הא בצבור

ואין מלאכי השרת מכירין בלשון ארמי והתניא יוחנן כהן גדול שמע ב"ק מבית קדש הקדשים שהוא אומר נצחו טליא דאזלו לאגחא קרבא לאנטוכיא ושוב מעשה בשמעון הצדיק ששמע בת קול מבית קדש הקדשים שהוא אומר בטילת עבידתא דאמר שנאה לאייתאה על היכלא ונהרג גסקלגס ובטלו גזירותיו וכתבו אותה שעה וכיוונו ובלשון ארמי היה אומר

אי בעית אימא בת קול שאני דלאשמועי עבידא ואי בעית אימא גבריאל הוה דאמר מר בא גבריאל ולימדו שבעים לשון

ברכת המזון דכתיב (דברים ח, י) ואכלת ושבעת וברכת את ה' אלהיך בכל לשון שאתה מברך

שבועת העדות דכתיב (ויקרא ה, א) ונפש כי תחטא ושמעה קול אלה בכל לשון שהיא שומעת

שבועת הפקדון אתיא תחטא תחטא משבועת העדות

ואלו נאמרין בלשון הקודש מקרא ביכורים וחליצה כו' עד מקרא ביכורים כיצד (דברים כו, ה) וענית ואמרת לפני ה' אלהיך ולהלן הוא אומר (דברים כז, יד) וענו הלוים ואמרו אל כל איש ישראל מה ענייה האמורה להלן בלשון הקודש אף כאן בלה"ק

ולוים גופייהו מנלן אתיא קול קול ממשה כתיב הכא קול רם וכתיב התם (שמות יט, יט) משה ידבר והאלהים יעננו בקול מה להלן בלשון הקודש אף כאן בלשון הקודש

חליצה כיצד וכו' ורבנן האי ככה מאי עבדי ליה מיבעי להו לדבר שהוא מעשה מעכב

ור' יהודה מכה ככה ורבנן כה ככה לא משמע להו

THE 'PRAYER'. [It may be recited in any language because] it is only supplication, and one may pray in any language he wishes. But may the 'prayer' be recited in any language? Behold Rab Judah has said: A man should never pray for his needs in Aramaic. For R. Johanan declared: If anyone prays for his needs in Aramaic, the Ministering Angels  do not pay attention to him, because they do not understand that language! — There is no contradiction, one referring to [the prayer] of an individual and the other to that of a Congregation.  And do not the Ministering Angels understand Aramaic? Behold it has been taught: Johanan, the High Priest, heard a Bath Kol  issue from within the Holy of Holies announcing, 'The young men who went to wage war against Antioch  have been victorious.  It also happened with Simeon the Righteous  that he heard a Bath Kol issue from within the Holy of Holies announcing, 'Annulled is the decree which the enemy intended to introduce into the Temple'. Then was Caius Caligula  slain and his decrees annulled. They noted down the time [when the Bath Kol spoke] and it tallied.  Now it was in Aramaic that it spoke! — If you wish I can say that it is different with a Bath Kol since it occurs for the purpose of being generally understood;  or if you wish I can say that it was Gabriel who spoke; for a Master has declared: Gabriel came and taught [Joseph] the seventy languages. THE GRACE AFTER MEALS. [That this may be recited in any language is derived from] the text: And thou shalt eat and be full, and thou shalt bless the Lord thy God  — in any language wherein thou utterest a benediction. THE OATH CONCERNING TESTIMONY. [That this may be uttered in any language is derived from] the text: And if any one sin, in that he heareth the voice of adjuration  — in whatever language he hears it. THE OATH CONCERNING A DEPOSIT. [That this may be uttered in any language] is derived from the analogous use of the phrase 'if any one sin' in the oath concerning testimony. THE FOLLOWING ARE RECITED IN THE HOLY TONGUE: THE DECLARATION MADE AT THE OFFERING OF THE FIRST-FRUITS, THE FORMULA OF HALIZAH, etc. down to: WHENCE IS IT THAT THE DECLARATION MADE AT THE OFFERING OF THE FIRST-FRUITS [MUST BE IN HEBREW]? [IT IS STATED], AND THOU SHALT ANSWER AND SAY BEFORE THE LORD THY GOD, AND ELSEWHERE IT IS STATED, AND THE LEVITES SHALL ANSWER AND SAY; AS THE LATTER MUST BE IN THE HOLY TONGUE, SO MUST THE FORMER BE IN THE HOLY TONGUE. But whence have we it of the Levites themselves [that they used Hebrew]? — It is derived from the analogous use of the word 'voice' in connection with Moses. Here it is written with a loud voice,  and elsewhere it is written: Moses spake and God answered him by a voice;  as in the latter passage it was in the holy tongue, so also in the other passage it means in the holy tongue. WHENCE IS IT THAT THE FORMULA OF HALIZAH etc. What, then, do the Rabbis make of the word 'thus'?  — They require it to indicate that each act  invalidates [the ceremony by its omission]. And R. Judah?  — From the use of 'Kakah' instead of koh.  And the Rabbis? — They draw no inference from the use of 'Kakah' instead of koh.