סוטה

שעמום - לקוי בתמהון לב:

האי תחת אישה - בתראה האמור בסוף הפרשה זאת תורת הקנאות וגו':

להקיש אשה לאיש - ברייתא היא בשילהי פרקין והתם מפרש למאי הלכתא:

הני קראי - דממעטי ארוסה:

מבלעדי אישך - משמע שבעלה נתן בה את שכבתו קודם לסתירה זו:

משכחת לה - דאיצטריך למעוטי ארוסה מקרא אחרינא ולא ממעטא מהתם:

כגון שבא עליה ארוס בבית אביה - בזנות:

בבית חמיה - לאחר שמת אחיו:

שומרת יבם קרית לה - דקאמרת דלא תשתה הא אשתו מעלייתא היא בביאת זנות:

דהא אמר רב - ביבמות קנה לכל דתנן הבא על יבמתו בין בשוגג בין במזיד דהיינו בזנות קנה ואמר רב קנה דקתני מתני' קנה לכל אם כהן הוא מאכילה בתרומה ויורשה ומיטמא לה ומשקה ופוטרה בגט בלא חליצה:

כשמואל - הא דאתא קרא למעוטי כשמואל דאמר לא קנה אלא לדברים האמורים בפרשת יבמה לקום על שם אחיו בנחלתו ולפוטרה בגט דהא דקני לה יבם בביאה כל דהו מיבמה יבא עליה נפקא לן דלא כתיב יבמה יקחנה לו לאשה אלא יבא עליה ולקחה לו לאשה ואשמעינן דביאתו עליה הן הן ליקוחי האישות שלו הלכך למידי דאיתמר בהך פרשתא רבינהו קרא נישואין הללו אבל למידי אחרינא לאו נישואין נינהו ומה אמור בפרשה פטור חליצה ע"י יבום ויקום על שם אחיו שיורש את נכסי אחיו ואין אחיו חולקין עמו:

לימא רב - דאמר קנה לכל כרבי יאשיה דאמר שומרת יבם שותה ואוקימנא בבא עליה:

אנא דאמרי אפילו כרבי יונתן כו' - וכל שכן כרבי יאשיה והא דאיצטריך לרבי יאשיה לרבויי מאיש איש לאו דוקא אלא אסמכתא בעלמא ועיקר קרא לאשת חרש ושוטה: