תלמוד בבלי
סוטה
דף ט״ו ע״א
ה"ג ומקטירו ס"ד ולא גרס אטו בכלי שרת מקטר ליה והכי קא קשיא ליה מקטירו ס"ד והרי עדיין לא מלחה וסיפא קתני ומולחו ונותנו על גבי האשים אלמא השתא הוא דמקטר ליה:
אלא אימא מעלהו להקטירו בכלי שרת - כלומר מעלהו בכלי שרת להקטירו לאחר שימלחנו:
קרב הקומץ למר כדאית ליה וכו' - קרב הקומץ דקתני דמתיר שירים באכילה מאימת חשיב קריבה להתיר שירים לרבי יוחנן כדאית ליה משתיצת האור ברובו ולרבי חנינא משתשלוט בו ואפילו מעט:
למשחה - גבי מתנות כהונה כתיב (במדבר י״ח:ח׳) לך נתתים למשחה:
לא תאפה חמץ חלקם וגו' - אפילו חלקם שירים לא תאפה חמץ דדרשינן ליה האי חלקם דקרא נמי לפניו אלא תאפה:
מנחת חוטא - הבא על חטא דמטמא מקדש ושבועת העדות ושבועת ביטוי דכתיב התם ואם לא תשיג ידו לשתי תורים וגו' (ויקרא ה׳:י״א):
ה"ק וכו' - כלומר לא קתני מילתא באנפי נפשיה אלא כרוך ותני הכי כל המנחות טעונות שמן ולבונה ובאות חטין כלומר ושאינם טעונות באות מיהת חטין ובאות סולת כלומר חדא מהני מעליותא אית בהו כיצד מנחת חוטא אע"פ שאינה טעונה וכו':
שלא יהא חוטא נשכר - להקל במנחתו יותר משאר מנחות:
חטאת חלב - כל חטאת סתם קרי חטאת חלב דבתר חלב כתיב כל חלב וכל דם לא תאכלו (שם י) וכתיב בתריה פרשת חטאת:
נסכים - סולת למנחה ועשרון לכבש יין ושמן רביעית ההין כמו שמקריבין לעולה ושלמים:
ומפני מה אינם טעונות - דכתיב בפרשת נסכים (במדבר ט״ו:ג׳) לפלא נדר או בנדבה הבא בנדר ונדבה טעון נסכים ואין חטאת ואשם טעונים נסכים:
חטאתו ואשמו של מצורע - איתרבו בהדיא לנסכים במסכת מנחות בפרק שתי מדות (מנחות דף צא.):
על שבעה דברים נגעים באין - ומפרש להו בערכין בפרק יש בערכין (ערכין דף טז.):
מנגעיה איכפר ליה - יסורים ובשת של נגע כפרו לו על אותו חטא:
וכי קא מייתי קרבן לאישתרויי בקדשים הוא דמייתי - שיש טומאות שהצריכן הכתוב כפרה לטהרתן זב וזבה ויולדת ומצורע ונזיר שנטמא:
חטאת נזיר - שמביא במלאת ימי נזרו חטאת ועולה ושלמים:
נזיר חוטא הוא - שציער עצמו מן היין:
חומר - בוטו"ן בלע"ז והוא של זהב וחותמים בו שני צוארי חלוק לנוי: