סוטה

הנני מקים וגו' - הציב אבשלום אותה עצה וקיימה מצבת דבריו של הקב"ה כדכתיב לעולם ה' דברך נצב (תהילים קי״ט:פ״ט) ויקרא למצבת על שמו גרם לאותה רעה שתקרא על שמו ויקרא לה יד אבשלום כך היא נקראת:

וישלחהו מעמק חברון - ביוסף משתעי קרא כששלחו יעקב אצל אחיו והוא תחילת סיבת ירידת ישראל למצרים:

של אותו צדיק שקבור בחברון - אברהם:

אינו כן - דיותר ממה שהוא מודד מודדים לו:

דבאותה מדה - דוגמא מעין אותו ענין ומיהו יותר ממה שעשה משתלם דמדה טובה מרובה בתשלומין ממדת פורענות:

אמור לחכמה - שהיא אצל הקב"ה ומפיו שנאמר כי ה' יתן חכמה מפיו דעת ותבונה (משלי ב׳:ו׳):

דלא כתיב וימת - מלך מצרים וימלוך תחתיו אחר:

ונתחכם למושיען - לבקש לנו חכמה כנגדו:

במה נידונם - שלא יוכל לדון אותנו בו שידענו מדרכיו שמדד מדה כנגד מדה לדור המבול ולאנשי סדום:

כי באש ה' נשפט - וכן ישיב לנו גמול:

שבשלו - לשון ויזד יעקב נזיד (בראשית כ״ה:כ״ט):

באותה עצה - דנתחכמה לו:

יושבי יעבץ - תלמידי יעבץ אדם גדול בתורה היה כדכתיב (דברי הימים א ד׳:י׳) ויקרא יעבץ לאלהי ישראל אם ברך תברכני בתורה והרבית את גבולי בתלמידים וגו' ויבא אלהים את אשר שאל (תמורה טז.):

תרעתים - מפרש בספרי ששמעו תרועה בהר סיני ל"א תרעתים על שם שהיו יושבים בשערי ירושלים:

שמעתים - ששמעו מצות אביהם דבבני יונדב בן רכב משתעי קרא והם היו מבני בניו של יתרו כדמפרש ואזיל המה הקנים:

סוכתים - על שם שהיו יושבים בסוכות כדכתיב (ירמיהו ל״ה:י׳) ונשב באהלים וקרי להו משפחת סופרים דהיינו סנהדרין וכן תרעתים זקני שער:

ועלינו מן הארץ מבעי ליה - יגרשונו מן הארץ מאי ועלה הלואי שיצאו שונאיהם מארצם הואיל ויראים מפניהם:

מלבן - כמין דפוס שבו עושין הלבנים שממלאין אותו טיט ומחליקין אותו והיא הלבנה:

ותלו לו לפרעה - דעליה קאי קרא ומיניה סליק ויאמר אל עמו וגו' הבה נתחכמה לו וגו' וישימו עליו שרי מסים:

אסטניס - מפונק ואינו יכול לעשות מלאכה:

שרי מסים - דבר שמשים רידוי של שומה שמרגילין ומשימין לעבודה אותו מלבן שתלו לו היה לישראל רידוי של השמה:

למען ענותו לפרעה - בשביל סבלותם דישראל שיטו שכם לסבול:

שמסכנות את בעליהן - שעל ידי אותן הערים ואותה עבודה נסתכנו מצרים ליטבע בים:

שממסכנות - מדלדלות כדכתיב וינצלו את מצרים ובשביל עבודה זו אירע להן ולהאי לישנא לא גרסינן דאמר מר כל העוסק בבנין מתמסכן ומאן דגריס לה מתרגמינן להך דרב ושמואל נמי אכל בניינים של כל אדם מסכנות פעמים שנופל מהבנין ומת ממסכנות שמביא את האדם לידי עניות דאמר מר כל העוסק בבנין מתמסכן:

ראשון ראשון מתרוסס - כשהיו בונין קצת היה מתרוסס ונופל וחוזרין ובונין והוא נופל:

פי התהום בולעו - נבלע בארץ:

רוח הקדש מבשרתן - לישראל ואומר למצרים אין מועיל לכם כן ירבה תמיד וכן יפרוץ:

ויקוצו היה דומה להן - כאילו עיניהם וגופם מלאים קוצים בראותם את ישראל פרים ורבים: