שבועות

אי הכי - דמשום טרדא דבעל הבית שקלוה לשבועה מיניה:

אפילו קצץ נמי - אפילו נחלקו על הקציצה ליהמנוה לשכיר בשבועה:

המוציא מחבירו - היינו אומן:

עליו הראיה - צריך להביא עדים ולא יהא נאמן בשבועה:

אי הכי - דבעה"ב טרוד ושמא שכח אפי' תבעו שכיר לאחר שעבר זמן גבייתו המפורש בב"מ בפרק המקבל (בבא מציעא דף קו:) שכיר יום גובה כל הלילה שכיר לילה גובה כל היום לישבע נמי שכיר ולשקול:

וכי שכיר עובר על בל תגזול - לקבל שכרו ב' פעמים:

לא שנו - דנשבע ונוטל:

ששכרו בעדים - שיש עדים שאמר לו עשה עמי מלאכה היום בשכר ועשה עמו:

יכול לומר לו שכרתיך ונתתי לך שכרך - ונאמן בלא שבועה:

שבועת שומרין דחייב רחמנא - לשומר שכר לישבע על שבורה ומתה כדכתיב (שמות כ״ב:ט׳) ומת או נשבר או נשבה שבועת ה' תהיה בין שניהם:

היכי משכחת לה - שיהא צריך שבועה:

דאפקיד גביה בשטר - שאם יאמר החזרתיו לך אומר לו היה לך ליטול את השטר מידי:

קרי רמי בר חמא וכו' - ששם על לב לדעת אם איתא להא דשמואל ורב דלעיל אי לא: דאשכחיה רב ששת גרסינן:

בזמנו - אם תבעו בתוך זמן גבייתו:

מדסיפא בראיה - מכלל דנשבע ונוטל דרישא בלא שום ראיה אינו צריך להביא עדים שעשה עמו וליתא לדרב ושמואל דלעיל דאוקמוה למתניתין בששכרו בעדים: