שבועות

אחת שבועת העדות כו' - בין שנחשד על שבועת העדות בין שנחשד על שבועת הפקדון שכפר ונשבע על שקר:

ואפי' נחשד על שבועת שוא - שהוא רע לשמים עליה ולא לבריות אעפ"כ הוא נפסל על ידה לשבועה:

חזרה שבועה למקומה - בגמ' מפרש לה:

כיצד אלו ואלו באין - לב"ד לישבע שבועת שוא מביניהם דלית בהו דאינו משקר:

ונתתו באנפילי - תיק העשוי למעות:

ישבע בעל הבית - שבועת היסת:

כל שהפירות בידו ידו על העליונה - ארישא פליג. דקתני ישבע בעל הבית שנתן לו את הדינר ואתא רבי יהודה למימר אין צריך שבועה שאין דרך חנוני המוכר שלא בהקפה ליתן את הפירות עד שיקבל את הדינר:

מעות - פרוטות של נחושת:

כשם שאמרו - משנה היא במסכת כתובות (דף פז.) במוציאה שטר כתובתה ומודה שקבל' מקצתה ונמצא שאין לסמוך על שטר כתובתה ואם טוען בעל דנתקבלה כולה לא תפרע אלא בשבועה:

עד אחד מעידה כו' ומנכסים משועבדים ונפרעת שלא בפניו - כולהו אכשם קיימי כשם שאין אחד מאלו נפרע אלא בשבועה כך היתומין לא יפרעו כו' ובגמרא מוקי ביתומים מן היתומים:

נפרעת שלא בפניו - ששלח גט ממדינת הים:

שלא פקדנו אבא - בשעת מיתה:

ששטר זה פרוע - שלא אמר לנו קודם לכן:

שלא מצאנו בין שטרותיו - שובר על שטר זה:

הרי זה נשבע - שלא מצא שובר:

גמ' ולקח בעליו - רישא דקרא שבועת ה' תהיה בין שניהם ולקח בעליו את השבועה ולא ישלם הנתבע שוב כלום:

הני הלכתא נינהו - בתמיה וכי הלכה למשה מסיני הם:

ומשום כדי חייו כו' - בתמיה:

כי היכי דליתגרו ליה פועלים - שאם ישבע הוא ויפסידו פועלים לא ימצא עוד פועלים למלאכתו שיגורו ממנו שהוא כופר בשכר פועליו:

כי היכי דליגריה בעל הבית - שלא יחשדוהו בתובע שכרו אחר שקבלו:

בעה"ב על כרחיה אגר - פועלים כשהוא צריך להם:

שכיר נמי על כרחיה מיתגר - שהוא צריך למזונות:

טרוד בפועליו הוא - שנותן שכר לכמה פועלים וכסבור שנתן לזה:

וליתיב ליה בעדים - יתקנו חכמים שלא יתן אדם שכר לפועל אלא בעדים ולא יבא לידי שבועה:

וליתיב ליה מעיקרא - ליתקון רבנן שיתן אדם לפועליו שכרן שחרית עד שלא יתחילו במלאכה ואם תבע לערב לא יטול כלום ולא תהא שם שבועה:

שניהם רוצים בהקפה - בעה"ב פעמים שאין מצויות לו מעות שחרית ופועל שלא יוציא המעות עד הלילה לפרנסתו: