שבועות

איזו היא שגגת [שבועת] ביטוי לשעבר - כיון דבעינן אדם בשבועה היכי משכחת לה שוגג:

אי דידע - בשעת שבועה שהוא נשבע לשקר:

מזיד הוא - וקרא כתב ונעלם בשלמא להבא משכחת לה שבשעת שבועה דעתו מיושבת עליו ולאחר זמן נתעלמה ממנו שבועה:

כמונבז - במסכת שבת בפרק כלל גדול:

ה"ג דבכל התורה לא אשכחן לאו דמייתי קרבן בלא כרת:

לישרי ליה מר - וכיון דאי אתא לקמן שרינן ליה לכתחלה כי אכיל ליה בהעלם שבועה לא עבר על שבועתו:

מצטער - ברעב ואי נמי לא נעלמה ממנו היה אוכלה ואכלה בשוגג בהעלם שבועה:

לא שב מידיעתו כו' - והאי נמי לא שב מידיעתו הוא:

צריך שיוציא - ואם לא הוציאה בשפתיו אינה שבועה:

ולא שגמר בלבו להוציא - שלא נתכוין שתהא שבועה עד שיוציאנה בשפתיו:

גמר בלבו סתם - שתהא שבועה בגמר לבו מנין כו':

מוצא שפתיך - גבי נודר להביא קרבן כתיב:

תרומה וקדשים - תרומת מלאכת המשכן כתיב בה כל נדיב לב הביאו וגו' וגבי קדשים כתיב בחזקיהו בספר דברי הימים (ב כט) וכל נדיב לב עולות: