תלמוד בבלי
שבת
דף צ׳ ע״א
במיני מתיקה - עסקינן שכולן מיני מתיקת קדירה אבל מין אחר אין מצטרף ומתניתין לא מפליג:
דוגמא לאירא - מעט צמר שהוא כמין דוגמא שמראה הצבע לבע"ה כזה תחפוץ או כזה והוא כדי ליתן באירא של קנה של גרדי ושיעורה מועט:
לשרות - ומתני' בשאינן שרויין והבא לשרות אינו שורה פחות מכדי בגד קטן:
אנפטרין - מקום:
הוסיפו עליהם - לענין שביעית:
החלביצין - לטרו"ן:
והלעונין - לענה:
כברית' - גפרית:
שיש לו עיקר - שנשרש בארץ ולפי דעתי תורניסא דגרסינן במס' ע"ז דבר שאין לו שורש הוא כמו זה ולא כמו שמפרשין אותו פיונ"א:
שלוף דוץ - לא איתפרש אבל כך שמו:
ברמצא דפרזלא - פוריידורא של ברזל:
מתני' פלפלת כל שהוא - ואינו פלפל שלנו ובגמרא מפרש כל שהוא למאי חזי:
מיני בשמים כל שהן - לריח טוב:
מיני מתכות כל שהוא - ראוי לדרבן קטן: שמצניעין אותו לרפואה ל"ג:
מקק ספרים - אכילת תולעת אוכלת הספרים ומרקבן ושמו מקק:
שמצניעין אותן לגונזן - שכל דבר קדש טעון גניזה:
מאומה - אלמא אחשביה קרא לאיסורא והא דתנן (לעיל שבת דף עה.) כל שאינו כשר להצניע כו' ואוקימנא למעוטי עצי אשירה דלא כר' יהודה:
גמ' לצלחתא - כאב חצי הראש:
ריח רע - שמעשנין בהן חולין ותינוקות כגון חלטית להבריח מעליו מזיקין:
ארגמן - צבע שצובעין בו ארגמן וטעמא לא איתפרש ול"נ שגם הוא ראוי להריח:
בתולת הוורד - עלה של וורד בחור אחת:
מיני מתכות כל שהוא - מתני' היא:
הרי עלי ברזל - לבדק הבית:
לכליא עורב - טבלאות של אמה היו עושין והן חדין כסכין סביבותיהם ומסמרין חדין בכולן ומחפין בהן גגו של היכל למנוע את העורבים מלישב:
ממעה כסף - נחשת שוה מעה כסף:
צנורא - מזלג קטן [כעין] שטוין בו זהב ולבדק הבית למאי חזי:
שמוחטין בו פתילות - ומנקבין ראשיהן לעדויי חושכן מוקיי"ר:
מקק דסיפרי תכך דשיראי - כל אלו תולעין הן שבכל מין ומין וחלוקין בשמותיהם תכך איילא פה הה:
כולהו סכנתא - לאוכלן:
קוצים יש בתאנים - היה תולעת יושב ונוקב בגרונו ודומה שהוא קוץ:
קטליה פה לדין - הרגו פה לדין:
מתני' רוכלין - מוכרי בשמים לקישוטי נשים ויש להן קופות קטנות לצרורות בשמים:
אינו חייב אלא חטאת אחת - דכולה חדא הוצאה היא:
פחות מכגרוגרת - דאע"ג דכל האוכלין שיעורן כגרוגרת הני כיון דלזריעה קיימי בפחות מכגרוגרת נמי מיחייב: