תלמוד בבלי
שבת
דף פ״ט ע״ב
שפרו ורבו - דכל אחד נתעברה אשתו זכר במצות שובו לכם לאהליכם ולא ידענא היכא רמיזא:
כשני מיבעי ליה - דומיא דכשלג דלא כתיב כשלגים:
ארד עמך אעלה גם עלה - כאן רמז ד' גליות גם ריבויא הוא:
יאמר ה' - אתה אמור התוכחה ובך אנו תולין:
ימחו - הואיל שחטאו ויתקדש שמך בעולם כשתעשה דין בעוברין על דבריך:
קראת להן בני בכורי ישראל - שהיה גלוי לפניך שהן עתידין לומר לפניך בסיני נעשה ונשמע לקבל עולך מאהבה כבנים:
דל עשרין דלא ענשת להו - שכן מצינו בדור המדבר שלא ענש הקב"ה אלא מכ' שנה ומעלה דכתיב (במדבר י״ד:כ״ט) במדבר הזה יפלו פגריכם וגו' מבן כ' שנה ומעלה אשר הלינותם עלי:
כי אתה אבינו - כנגד יצחק אמרו והוא אמר להם הראו כנגד הקב"ה שהוא אביכם:
בשלשלאות של ברזל - כדרך כל הגולים שהרי ע"פ גזרת גלות ירד לשם:
בחבלי אדם - בשביל חיבת האדם משכתים למצרים בחבלים ולא בשלשלאות:
כמרימי עול על לחייהם - כאדם הסובל ומסייע לבהמתו להרים עולה מעל צוארה בלווחין ובמקלות:
ואט אליו אוכיל - הטיתי לכם כח להכיל את עבודת הפרך:
מתני' ביצה קלה - כבר מפורש שזה ביצת תרנגולת שהיא קלה לבשל ולא בשיעור כל ביצה שיערו אלא כגרוגרת מביצה קלה:
ומצטרפין - כל מיני תבלין זה עם זה:
קליפי אגוזים - הגדילה ע"ג הקליפה בעודן לחין:
סטיס - קרו"ג":
פואה - וורנצ"א:
פי סבכה - בראש הסבכה שעשאה בקליעה נותן מעט בגד:
נתר - מין אדמה שקורין ניטר"א:
קמוליא ואשלג - בגמרא מפרש להו:
את הכתם - של דם נדה שאלו הסמנין מעבירין על הכתם של דם נדה בבגד לטהרו:
גמ' התם - הוא דקולמוס מרוסס לא חזי למידי אלא להסקה:
ככא דאקלידא - שן של מפתח:
ורמינהו - אמתני' דקתני תבלין מצטרפין שני מינין לכשיעור:
ב' וג' שמות - פלפל לבן שחור וארוך או אפילו מן ג' מינין והם (שם אחד) של איסור אסור אם תיבלו בהן את הקדרה:
ומצטרפין - לתבלה אם אין בכל אחד כדי לתבל ונצטרפו ותיבלו:
ואמר חזקיה - הא דקתני מצטרפין: