תלמוד בבלי
שבת
דף נ״א ע״ב
הרי זה כזבל - דמוסיף הבלא ואין טומנין בה אפילו מבעוד יום:
מיחם - של נחשת:
קדרה - משל חרס יש ספרים שכתוב בהן אבל לא מיחם על גבי קדירה ומפרשים טעמא מפני שהקדירה מרבה חמימות ומוספת הבלא למיחם אבל בתוספתא גרסינן ומיחם על גבי קדירה:
וטח את פיה בבצק - הנילוש מבעו"י כל הנך מניחין נמי בשבת:
ולא שיחמו - שיהא העליון צונן ונתנו כדי שיחום מחומו של תחתון:
אלא שיהו משומרין - שהיו שניהן חמין ונתנו על גביו של זה כדי שיהא חומו משתמר בהן:
ואין מרזקין - כמו מרסקין משברין לחתיכות דקות ברד גלצ"א בלע"ז:
כדי שיזובו מימיו - משום דקא מוליד בשבת ודמי למלאכה שבורא המים האלו:
אבל נותן לתוך הכוס - של יין בימות החמה כדי לצנן ואע"פ שנימוח מאליו ואינו חושש:
מתני' במה בהמה יוצאה כו' - לפי שהאדם מצווה על שביתת בהמתו בשבת ומידי דמינטרא ביה בהמה הוי תכשיט ואורחא ולא הוי משוי ומידי דלא מינטרא ביה הוי משוי:
אפסר - קבישטר"א:
נאקה - דרומי"ל:
בחטם - מפרש בגמרא:
ולובדקים בפרומביא - מפרש בגמ':
בשיר - כמו אצעדה סביב צוארו וטבעת קבוע בה ומכניסין בו רצועה או חבל ומושכין הבהמה:
וכל בעלי השיר - כגון כלבים ציידים וחיות קטנות שנותנין שיר לצוארם לנוי:
יוצאין ונמשכין - מפרש בגמ':
ומזין עליהם במקומן - כמו שהם בצואר הבהמה אם נטמאו:
וטובלן במקומן - מכניסין בהמה למים להטביל את השיר:
גמ' מאי נאקה - ומאי חטם:
חיורתי - שהיא קשה להשתמר מפני שבורחת:
בזממא דפרזלא - מוזי"ל בלע"ז נוקב את חוטמו ומכניסו בתוכו והוא כמין טבעת:
חמרא לובא - חמור הבא ממדינת לוב כמו הכושים והלובים דאסא בדברי הימים (ב טז):
בפגי דפרזלא - פריי' כעין שלנו פגי כמו זה קנה חמור ובית פגי (ב"מ ד' ט) קיבציי"ל בית ראשה ולחייה:
צרו שדרו ליה שערי - צרו מעותיו ושלחו לו שעורים בצרור מעותיו ולא רצו לקנות לו חמור מפני שהוא רחוק מבבל מהלך חצי שנה כדאמר בהגוזל (ב"ק ד' קיב:) והשיאוהו עצה לקנות חמור במקומו ויאכילנו שעורים תמיד ונמצא חמורו טוב ומשובח:
ניגרי דחמרא שערי - פסיעותיו של חמור לפי שעורים שהוא אוכל:
מחליפין - שאילתם נאקה באפסר וגמל בחטם מהו משוי הוא ואסור:
לאו למעוטי גמל בחטם - והכי קאמר ארבע בהמות הללו משתמרים באפסר ואסורות לצאת בחטם:
לא למעוטי נאקה באפסר - דהואיל ולא מינטרא ביה משאוי הוא אבל נטירותא יתירתא כגון חטם לגמל לאו משאוי הוא:
יוצאין באפסר - דלובדקי נמי מינטרא ביה:
ה"ג כתנאי אין חיה יוצאה בסוגר:
כתנאי - נטירותא יתירתא אי משוי הוא או לא:
בסוגר - קולא"ר של חבל כדמתרגמינן ויתנהו בסוגר בקולרין (יחזקאל יט):
בחיה גדולה - כגון דוב:
קטנה - כגון נמייה וחולדה:
חתול - לא בעי נטירותא אפילו כחיה קטנה שאינו תאב לברוח כל כך:
במיתנא - חבל קטן:
הלכה כחנניה - ונטירותא יתירתא לאו משאוי הוא:
חלשא דעתיה דרבה בר רב הונא - שהיה גדול וכסבור שעשה מדעת: