תלמוד בבלי
שבת
דף מ״ו ע״ב
השירים - אצעדות:
הרי הן ככל הכלים - אע"פ שאסור לצאת בהן לרה"ר כדאמרי' בפרק במה אשה יוצאה (לקמן שבת נט:) גזירה דילמא שלפא ומחויא מיהו תורת כלי עליהן ומותר לטלטלן שלא כדרך מלבוש:
מומו ניכר - גבי בכור קאי:
מי יימר דמזדקק ליה חכם - שימצא חכם שיזקק לו ביו"ט לראות אם מום קבוע הוא או לא:
מפירין נדרים - בעל לאשתו :
ונשאלין לנדרים - לחכם להתירן:
שהן לצורך שבת - כגון נדר שלא יאכל היום:
ואמאי - מותרת לאכול ואפי' שרי לה בעל ליתסר לה משום מוקצה דהא אסחה דעתה ואמרה מי יימר דמזדקק לה בעל:
על דעת בעלה - ע"מ אם ירצה הבעל וסמכה עליה דמזדקק לה ביום שמעו:
הכא מי יימר כו' - והדיוטות לא מצו למישרייה לבכור אלא במום הידוע לכל כגון מחוסר אבר:
איסורא דאורייתא - כיבוי אב מלאכה הוא חריץ ליכא איסור דאורייתא דחופר כלאחר יד הוא דחופר דאמר לקמן תולדה דחורש וחייב ה"מ חופר כדרכו במרא וקרדום:
מוכרין כדרכן - ואפי' של כלאים לובשו להראותו בשוק:
ובלבד שלא יתכוין - להנאת חימום והא ר"ש היא מדאזיל בתר כוונה:
Sefaria
מסורת הש״ס