תלמוד בבלי
שבת
דף מ״ד ע״א
אי לא שרית ליה וכו' - אבל במוטל לחמה לא שרי:
מתני' מטלטלין נר חדש - שאינו מאוס וחזי לאישתמושי להדיא שלא דלק בו נר מעולם:
אבל לא ישן - דמוקצה מחמת מיאוס הוא:
חוץ מן הנר שהדליקו - ואף על גב שכבה אסור דאית ליה לרבי מאיר מוקצה מחמת איסור ולית ליה מוקצה מחמת מיאוס:
חוץ מן הנר הדולק בשבת - בעוד שהוא דולק אסור שמא יכבה הנר:
עששית - כוס גדול של זכוכית שקורין לנפ"א:
לא יזיזם ממקומן - ואפילו כבה הנר ולקמן מפרש טעמא:
מן הנר הכבה - דכיון דכבה והולך לא מחייב תו משום מכבה:
כבה אין לא כבה לא - דלא שמעינן ליה לרבי שמעון דשרי במתני' אלא מותר שמן שבנר ושבקערה דמשמע לאחר שכבה:
מאי אבל - מדקאמר אבל מכלל דבנר מותר:
בזוטא - דדעתי' עליה מבע"י סבר שיכלה השמן מהר ואשתמש בנר לכשיכבה:
אבל הני - לא אסיק אדעתיה שיכבו כל היום:
ור' שמעון מתיר - וקערה נפישא קשיא קערה אקערה:
דומיא דנר - קתני לה דזוטרא:
פמוט - מנורה של מתכת ואינה מאוסה:
לדברי המתיר - ר' מאיר המתיר בנר ישן:
אוסר - בהאי דמוקצה מחמת איסור כדקתני לעיל חוץ מן הנר שהדליקו בו בשבת:
לדברי האוסר - רבי יהודה האוסר בנר ישן של חרס התם הוא דמאיס אבל הכא שרי ולית ליה מוקצה מחמת איסור:
נר של מתכת - לא מאיס כגון של נחשת דלא בלע:
שיחדה למעות - מיתסרא בהזמנה בעלמא ואע"פ שלא הניח עליה מעולם:
מטלטלין נר חדש - והא רבי יהודה קאמר לה דאית ליה מוקצה אלמא לא מיתסר בהזמנה מדקאמר אבל לא ישן ולא קתני אבל לא המיוחד לכך:
Sefaria
מסורת הש״ס