שבת

גמ' כל שבא בחמין - כל מלוח שבא בחמין מע"ש חוזרין ושורין אותו בחמין בשבת ואין בו משום תיקון שהרי נתקן כבר:

מדיחין - שאין זה גמר מלאכתו אבל לא שורין:

חוץ מדג מלוח ישן או קולייס האיספנין - דג שקורין טונינ"א (טוּנה) :

שהדחתו זהו גמר מלאכתו - מדקרי ליה גמר מלאכתו ש"מ זהו בישולו וחייב:

והא דתנן - בפרק חבית נותנין כו' המים צונן:

בחמה - בשמש:

דשרי - דאין דרך בישולו בכך וחמה באור לא מיחלפא דליגזר הא אטו הא:

בתולדות האור - כגון אם הוחם הסודר הזה באור מתחילה:

דאסיר - דהוי בישול:

תולדות חמה - שהוחם הסודר בחמה:

אטו תולדות האור - דמאן דחזי סבר דתולדות האור נינהו:

שמא יטמין ברמץ - דמאן דחזי סבר מכדי האי לבשולי והאי לבשולי ותרוייהו דרך הטמנה מה לי רמץ מה לי חול ומשום הכי מודה ר' יוסי:

שמא יזיז עפר - שמא לא יהא שם חול עקור לכל הצורך ואתי לאזוזי עפר הדבוק והוי חופר גומא:

עפר תיחוח - כלומר תיחוח בעומק דליכא למיחש למזיז:

גג רותח - שרתחו חמה:

ואין מגלגלין בסיד רותח - דהוא תולדות האור:

ליכא למיגזר - בגג רותח דהא לא מטמין ליה:

אלא - לשמא יזיז עפר ויכסנו בו ליגזר:

לתוך אמה של חמין - וחמי טבריא לאו תולדות האור נינהו ואפ"ה אסרו להו ומודה בהא ר' יוסי:

דדמיא להטמנה - שמטמין מים במים:

מי סברת מעשה אסיפא קאי - לסייעתא דחול ואבק ולאורויי דתולדות חמה כי האי גוונא אסירי לדברי הכל:

ארישא קאי - אפלוגתא ורבנן הוא דאמרי לה אבל לר' יוסי כה"ג לא מיתסר אלא משום דהני תולדות האור נינהו:

והא מעשה - דחמי טבריא דתולדות חמה נינהו ודמי לאפקעתא דסודרין דליכא למגזר לשמא יזיז ואסרי להו: