שבת

ואתי לידי סחיטה - ודקאמר במסכת ביצה ניפרוס סודרא עלויה כו' [התם] בדבר יבש קא מיירי:

בנכתמא - כיסוי:

זימנין דמיפסק כו' - כיון דמצרכת ליה כיסוי קטר ליה בכד וזימנין דמיפסק ואתי למקטריה והיא קשר של קיימא דאסור מדאורייתא:

אין מספקין - כף אל כף משום אבל:

מטפחין - על הלב:

מרקדין - לשמחה וטעמא מפרש במסכת ביצה שמא יתקן כלי שיר:

אפומא דלחייא - לפי שאין ניכר כל כך בין מבוי לרה"ר:

ואתי לאתויי - חפץ המתגלגל תוך ד' אמות: ומגנדר חצביהן ומייתין ליה ל"ג:

בשבת הוא דאסור - לומר הלויני משום מכתב:

הא בחול שרי - ולא חיישינן לרבית ואף על גב דבלשון הלואה קאמר ליה:

באתרא דקיץ דמייהו - דככרות לא אתי לידי רבית שאם יוקירו יתן דמיהן:

לא ניתנה ליתבע - בב"ד שאין ב"ד נזקקין לה לעולם:

בדינא ודיינא - לא לבא לדין ולא לברור דיין ולהטריח את עצמו:

השוחט את הפרה וחילקה בראש השנה - של מוצאי שביעית ללוקחים ובהקפה וקיי"ל שביעית משמטת בסופה דכתיב מקץ:

אם היה חדש - אלול מעובר ועשו ראש השנה שני ימים משמט דיום טוב ראשון של סוף שביעית היה ונמצאת זו הלואת שביעית ואם לאו הויא לה הלואת מוצאי שביעית ואינו משמט:

ל"ג אי אמרת בשלמא כו' ה"ג ואם לא ניתנה ליתבע מאי משמט הואיל ואין ב"ד נזקקין לכופו שמוטה היא ועומדת:

דחול הוא - שהרי חדש מעובר ולא הוי יו"ט עד למחר הלכך אי לאו דשביעית הוא הוה גבי:

אם לאו אינו משמט - אלמא ניתנה ליתבע ומשני מאי אינו משמט דאי יהיב ליה שקיל:

מכלל דרישא אי יהיב ליה לא שקיל - בתמיה:

רישא - דהלואת שביעית היא אי נמי יהיב ליה לוה צריך למימר ליה מלוה משמט אני:

ואם אמר - לוה אעפ"כ איני חפץ שישמטו יקבל ממנו:

דבר השמטה - אפילו מקבל חובו יזכיר לו שמיטה בדבורו:

שקיל משכונא - בשעת הלואה מהלואת יו"ט:

מערים איערומי - לאחר י"ט לוקח ממנו שום חפץ ומעכבו:

פסחו בשבת - אם חל י"ד בשבת:

וחגיגתו ביו"ט - ביום הקרבתה מותר להקדיש ואע"ג דתנן אלו הן משום שבות אין מקדישין הני כיון דהקרבתן דוחה קדושתן דוחה:

בממנה אחרים עמו - כדכתיב (שמות יב ד) במכסת נפשות:

על פסחו - שהיה קדוש ועומד מאתמול:

אקדושי - מקדיש ליה רועה מע"ש שהרי יודע שזה סומך עליו:

עילוי - מעלה בעלמא שיקדישו בעלים:

הא - דקתני אין מקדישין בחובות שאין קבוע להן זמן קאי שאין הקרבתן דוחה שבת:

מתני' פרפרותיו - מיני מעדנים:

אבל לא מן הכתב - אם כתב מע"ש כך וכך אורחים פלוני ופלוני זמנתי כדי שלא ישכחם לא יקרא באותו כתב בשבת ובגמ' מפרש טעמא:

מפיס - לשון פייס מטיל פייס לחלק מי מגיע כל מנה ומנה:

ובלבד שלא יתכוין לעשות כו' - שיהו המנות שוות ולא תהא אחת גדולה ואחת קטנה לזכות בגדולה הזוכה ע"פ הגורל והמתחייב ע"פ הגורל לקטנה יטלנה ובגמ' מפרש טעמא:

חלשים - גורלות:

על הקדשים - בין הכהנים:

אבל לא על המנות - בגמרא מפרש: