תלמוד בבלי
שבת
דף קמ״ז ע״ב
גמ' דלהשתטף - שופכן על גופו דלאו דרך רחיצה היא שרי לכתחילה אפי' בחמין:
סיפא - אבל עשרה בני אדם כו':
ומניחה בחלון - הסמוכה לכותל המרחץ:
לאוליירין - בלנים:
על אותו דבר - סחיטה:
הא רבי והא ר"ש כו' - הרי כל אלו שמתירין:
מחצר לגג כו' - ר"ש לטעמיה דאמר בעירובין (דף עד.) אחד גגות אחד חצירות וא' קרפיפות כולן רשות אחת הן לטלטל מזה לזה ואפילו של בעלים הרבה:
עד שהיינו מגיעין כו' - ומסתמא לא היו מניחין אותה על המעין במקום הפקר:
כבן חכינאי מתני לה - דברי בן חכינאי מסיים בה ולאו סתמא:
האוליירין - בלנין:
מביאין בלרי נשים - סדינים שהנשים מסתפגין בהם מותר להביאן דרך מלבוש לבית המרחץ:
סכניתא - סודר גדול שתלוי לו בין כתפיו וראשו עטוף בו:
צריך לקשור שני ראשיה - זה בזה שלא תפול מראשו:
כי מעבריתו מאני לבני חילא - כשתביאו בגדי העובדי כוכבי' בני החיל המוטלי' עליכם לשמשן ואתם מביאים להם בשבת דרך רשות הרבים:
שרביבו בהו למטה מכתפיים - שלא יהיו שוליהם מונחים בכתפיהם אלא משוכי' למטה שיהא נראה לבוש:
סך ואח"כ ממשמש - [דקסבר] בחול ממשמש ואחר כך סך:
דיומסית - שם נהר שמימיו מלוחים:
שמעמלת - מחממת:
ומרפא - שהטיט מלוח:
כל ימיה - ימי רפואתה:
להאי גיסא כו' - מתחלת הימים או בסוף:
שקייני - משקין לרפואה:
מדבחא לעצרת - אלמא עצרת בסוף:
חמרא דפרוגיתא - שם מדינה שיינה משובח:
קפחו עשרת השבטים - שהיו בעלי הנאה ועסוקים בכך ולא היו עוסקים בתורה ויצאו לתרבות רעה:
להתם - לפורגיתא ודיומסית:
אימשיך בתרייהו - אחר היין והרחיצה:
איעקר תלמודיה - נעקר תלמודו ושכחו:
החרש - היה לבם:
הוי גולה למקום תורה - אם ת"ח אתה אל תשב אלא במקום ת"ח חברך ואל תאמר תלמידים הם יבואו אלי ודי לי בכך למה אהיה גולה:
שחביריך יקיימוה בידך - שתהא רגיל אצלם וכשתשנה מסכת אחת והם אחרת תשמענה ותהא סדורה בפיך ואל תשתכח הימנה:
ואל בינתך אל תשען - לומר חכם גדול אני וזכרן וכשאחזור פרק זה או מסכת זו לא תשתכח חברתה ממני:
מגררת - אשטריי"ל ואדם מגרר בה:
מגירתא דכספא - לשבת:
משום פיקא - טיט של אותו נהר מחליק ובגדי האדם נישורין במים כשהוא נופל ואתי לידי סחיטה:
אלא בסם - דדמי לרפואה וגזירה משום שחיקת סמנין:
אבל ביד - להכניס יד לתוך גרונו עד שיקיא מותר:
מפני הפסד אוכלין - שבמעיו ומתוך כך הוא רעב וחוזר ואוכל:
לפופי - אונמלוטי"א כמו שעושי' לקטן שיתיישבו אבריו ולא יתעקם:
בחומרי שדרה - חוליות של שדרה שנתפרקה אחת מהן ולאחר זמן קמיירי דאי ביום לידה אמרי' (לעיל שבת דף קכט:) כל האמור בפ' תוכחה דיחזקאל עושין לחיה בשבת:
Sefaria
מסורת הש״ס