שבת

התם כיון דמסרח - מעייא אי מצנע ליה עד אורתא:

מאתמול דעתיה עליה - לשונרא ובין השמשות נמי מוכן לבהמה הוה:

אוד - פורגו"ן דסתם עצים להסקה ניתנו ולא לטלטול כלי:

ואוד שנשבר - ביו"ט:

בשברי כלים - שנשברו היום דהוו להו נולד:

ש"מ - דכרבי יהודה סבירא ליה דאית ליה מוקצה:

מתני' מעבירין - בידים מעל השלחן:

עצמות - קשין שאינן ראויין לכלב:

וקליפין - של אגוזים דלית להו לב"ש מוקצה:

וב"ה אומרים מסלק את הטבלא - שיש תורת כלי עליה אבל לא יטלטל הקליפין בידים כרבי יהודה:

מעבירין מעל השלחן - סתמא היא:

פירורין פחות מכזית - וכ"ש כזית כדמפרש טעמא שהם מאכל בהמה:

ושער של אפונין - שרביטין של קטנית שהקטנית גדל בהם:

אפונין - ייש"ש:

עור בית אחיזה - [בית אחיזה] של עור שיאחזנו בו:

מקנחין בו - טבלא:

אין מקנחין בו - שכשאוחזו נסחט בין אצבעותיו:

ניטל בשבת - כשהוא נגוב:

ואינו מקבל טומאה - דאינו לא כלי עץ ולא בגד ולא שק ולא מתכת:

גמ' אנו אין לנו - אין אנו סומכין על משנתינו כמות שהיא שנויה אלא מוחלפת שיטתה וב"ש כרבי יהודה כו':

אסור לאבדן ביד - מדקתני מעבירין בידים ולא זריק להו:

דלית ליה מוקצה - דאי ר' יהודה מאתמול לאו לבהמה קיימי שהרי האוכל היה עמהן והיום לוקח מהם:

שאין מתכוין - שאין מתכוין לסחוט:

גרעינין - של תמרים והם לבהמה:

ארמייתא - תמרים רעים הם ומאכילין התמרים עצמן לבהמה הלכך אגב אימייהו לבהמה נמי קיימי:

פרסייתא - תמרים טובים הם ואין מאכילין אותן לבהמה:

כל צרכו - משתמש בו ואין כאן משום בזיון וממחהו בתבשיל:

לקנא דמיא - ספל של מים:

גרף של ריעי - צוברן לפניו כשאוכל התמרים עד שנמאסות בעיניו ונוטלן אותן מפניו כגרף של ריעי ונותנן לבהמה:

זריק להו בלישני' - אל עבר השלחן:

אחורי המטה - שהוא מיסב עליה: