תלמוד בבלי
שבת
דף קל״ז ע״ב
פרע - גילה:
גמ' רוב גובהה - לא תימא רוב העטרה דקתני מתני' רוב היקפה אלא אפילו רוב גובהה במקום אחד:
קטן המסורבל בבשר - פלטר"י בלע"ז ששמן ועב ולאחר שנימול נראה כמכסהו:
כל זמן שמתקשה - ומתוך הקישוי מתפשט בשרו בדשמואל גרסינן ונראה מהול במתניתא גרסינן ואינו נראה מהול:
איכא בינייהו נראה ואינו נראה - לשמואל נראה מהול הוא דאין צריך למולו הא נראה ואינו נראה צריך למתניתא אינו נראה הוא דצריך הא נראה ואינו נראה אינו צריך:
אשר קידש ידיד מבטן - יצחק קרי ידיד על שם אשר אהבת (בראשית כב):
מבטן - דקודם שנולד נתקדש למצוה זו דכתיב (שם יז) אבל שרה אשתך וגו' והקימותי את בריתי אתו היינו מילה:
בשארו - בבשרו:
שם - חק של מילה:
וצאצאיו - אחריו:
חתם באות - זו של ברית קדש:
צוה להציל ידידות שארינו משחת - מגיהנם דכתיב גם את בדם בריתך שלחתי אסיריך מבור אין מים בו (זכריה ט׳:י״א):
מתני' תולין את המשמרת - שמסננין בה שמרי יין ומותח פיה לכל צד בעגול ונעשה כאהל על חלל הכלי שקורין אשטנד"א ואע"ג דעביד אהל שרי בי"ט כדמפרש בגמרא אבל בשבת מיתלא לכתחילה לא אבל אם תלויה היא נותנין לתוכה שמרים ומסנן דאין דרך בורר בכך:
גמ' פקק החלון - כגון ארובת הגג:
אלא להוסיף - כגון פקק זה שאינו אלא תוספת עראי על האהל:
סבר ליה כרבי יהודה - הלכך הכא שרי דמכשירי אוכל נפש הוא:
שאי אפשר לעשותן מעי"ט - כגון שפוד שנרצם בי"ט:
עדיפא - חזקה דהוא שרי אפילו מכשירין שאפשר מעיו"ט:
תלה כוזא בסיכתא - תלה כלי קטן במגוד:
ה"נ דמיחייב - והכא מאי חיובא איכא באהל עראי בנין גמור לא הוי ומדרבנן הוא דמיתסר: