שבת

בתוך חולי ישראל - שמתוך שכוללן עם האחרים תפלתו נשמעת בזכותן של רבים:

שבנא איש ירושלים - אדם גדול היה בירושלים ושמו שבנא:

רחמיו - של הקב"ה מרובים:

שבתו בשלום - נוחו בשבתכם לשלום:

בקושי התירו - מפני שמצטער:

בתפיחה - בחולה:

זימנין אמר לה - בלשון קדש וזימנין אמר לה בלשון ארמי והא לאו לענין שבת נקט:

דשכינה עמו - ואין המתפלל צריך שיזדקקו לו מלאכי השרת להכניס תפלתו לפנים מן הפרגוד:

סועד - סומך בתשות כחו ומשום רבינו יעקב סוער תרגומו של פוקד כלומר מבקר כמו ואת אחיך תפקוד לשלום (שמואל א י״ז:י״ח) ומתרגמי' ואת אחיך תסער לשלם ולהך לישנא גרסינן אל תקרי יסעדנו אלא יסערנו:

מתעטף - מאימת שכינה כאדם היושב באימה ואין פונה לצדדין:

ואפי' גבוה - דליכא למיחש להטייה דכיון דגזור לא פלוג למילתייהו:

הא תרי שפיר דמי - שאם יבא להטות יזכירנו חברו:

בשני ענינים - בשתי פרשיות הואיל וכל אחד מעיין לעצמו אין מכיר במעשה חבירו:

במדורה - מדורת אש גדולה אסור דהואיל ויושבין רחוק זה מזה ועוד שזנבות האודים סמוכים להם אין זה מכיר בבא חבירו להבעיר ולחתות:

מותר - לקרות לאור הנר שאינו רגיל להטות נר בחול מפני חשיבותו:

שמש קבוע - לא יבדוק מפני שאימת רבו עליו אם ימצא בהן דבר מגונה ובודקן יפה וחיישינן להטיה:

שאינו קבוע - לא רמיא עליה כולי האי:

הא והא בשמש קבוע גרסי':

בדנפטא - שהוא מסריח מותר לבדוק לאורו דלא אתי להטות:

שמש שאינו קבוע בדמשחא מאי - כיון שאינו קבוע אינו מטה אפילו בחול והלכך בשבת מותר או דילמא בדמשחא הואיל ולא מאיס דרכו להטות בחול הוא:

הלכה - דמותר:

ואין מורין כן - שלא יזלזלו:

קם שמעי' - דר' ירמיה דהוא שמש שאינו קבוע בבית רב אסי:

אמרה ליה דביתהו - דרב אסי לרב אסי מר לא עביד הכי:

כרביה - ר' ירמיה דאמר הלכה ומורין כן:

ראשי פרשיות - ומריצן בפיו שמתוך שראש הפרשה שגורה בפיו הוא נזכר בכולה למחר ומסייע את שבעה הקורין בנקודה וטעמיה בלחש: