תלמוד בבלי
שבת
דף ק״י ע״ב
קפזיזי - כלי מחזיק ג' לוגין:
ולשייפיה - לכשישורו במים:
פשטינא - עשב שאינו גדל בקומה אלא הולך ופשט על גבי קרקע:
חרנוגא - מין עשב הוא שגדל אצל ההיגים:
היגתא רומיתא - מין הגא הוא שנקראת רומי"ת:
וליסבה בשחקי דכיתנא - יקחו אותו האפר בבלאי בגדי פשתן בקיץ:
דעמר גופנא - קוטו"ן:
שמכי - בצלים:
פרסאי - גדולים הם:
קום מזוביך - חדלי מזוביך כמו ויעמוד השמן (מלכים ב ד):
וליבעתה - יבעתנה בלי ידיעתה פתאום:
בונא - מלא אגרוף:
מוריקא - כרכום:
שבליתא - תלתן פנגרי"ג:
שיעי דדנא - מגופת חבית:
ליכרי שב בירי - שבעה גומות:
אי נקטא - לה בידה חד יומא פסקה מזובה תרי יומא אית דגרס נקטה חדא נימא גרעין אחד:
שבישתא דערלה - זמורות של כרם ילדה:
ולינקטה כסא דחמרא - יאחוז כוס של יין בידה ותשב על הגומא:
ולוקמה מהא - מעל גומא זו יושיבוה על זו ועל כל עמידה נימא לה קום מזוביך:
קמחא דסמידא - קמח סולת:
וליסכה - יסוכו אותה ממנו:
דנעמיתא - בת היענה:
ליפתח לה חביתא דחמרא לשמה - כלומר יין הרבה תשתה תמיד:
שערתא דמשתכח בכפותא דכודנא חיורתי - שעורה הנמצאת בגללי פרדה לבנה:
לירקונא - דאמרן לעיל קומא וגביא גילא וכורכמא תרי בשיכרא ומיעקר:
יקנחנו בסדינו - יעטפנו בסדינו יפה או בסדין של חולה אחר של חולי זה:
עבד ליה רב כהנא - רפואה זו של סדין:
ואי לא - דלית ליה אי נמי עביד ולא אהני:
רישא דשיבוטא - ראש דג ששמו שיבוטא:
דמילחא - שהוא מלוח:
מוניני דקמצי - ציר חגבים:
דנקירי - מין עופות קטנים:
ולישייפיה - ישפשפוהו בו:
בין תנור לגודא - בין תנור לכותל במקום חם שיזיע ויצא החולי:
הרוצה שיחממנו - לזה:
קירא דנישתרופי - שעוה הצפה ונוטפת מכוורת שנתמלאה ועודפת:
רישא דברחא - של איל:
דמנח בכבשא - כבוש בחומץ או בציר:
דבר אחר חוטרנא - חזיר טלוא בחברבורות מנומר:
מכבתותא דמישרי - מאמצע הערוגה שהם חריפים:
אהלא - אלויין:
תולענא - אדום:
עילא בר חמרא - עייר בן אתונות:
וליגלח - החולה:
מציעתא דרישיה - אמצעית ראשו:
ולישבוק ליה דמא מאפותיה - יקיז לעייר ממצחו:
ולותביה ארישיה - ישפך הדם על התגלחת:
ולזדהר מעיניה - שלא יכנס מדם זה בעיניו:
אושלן גלימיך - השאילני הטלית:
ואיגני בה - ואישן בה:
קלי - מעט:
איכריך גנא - נכרך בה וישן בה:
נפל פורתא פורתא - קדחה הטלית מחום שריפת החולי שיצא עם הזיעה ונפלה חתיכות דקות:
ומי שרי - לשתות כוס עיקרין:
לא תעשו - קרי ביה לא תיעשו:
ומסתרס מאליו - ואע"ג דסירוס אסור בידים:
והא אמר רב אשי - דההוא לאו סירוס הוא אלא רמות רוחא נקיטא ליה לתרנגול ומשניטל הודו הוא מתאבל ואינו משמש אבל בסירוס אפילו ממילא אסור:
אלא בסריס - הך דשרי למישתי כוס של עיקרין במי שהוא סריס כבר עסקינן: